מנחת חינוך · סימן ק״ל, ג׳

ומבואר בר"ם כאן דאף לעכו"ם אסור לגזול וכו' ואם גזלו יחזיר ובכ"מ דעתו בדעת הר"ם דגזל עכו"ם אינו רק מדרבנן ועש"ך סי' שנ"ט ובב"ש ואחרונים ואי"ה בפ' קדושים יבואר גבי הלאו דלא תגזול. אך מ"ש הר"מ דיחזיר נראה דצריך להשיב לו וכ"כ בפ"ז הנשבע לעכו"ם משלם את הקרן ואינו חייב בחומש וכו' צ"ע דאפילו אם נאמר דגזל עכו"ם אסור מן התורה מכל מקום פרשה זו דכתיב והשיב את הגזילה כו' ממעטינן עכו"ם מפרשה זו דכתיב וכיחש בעמיתו אם כן העשה נמי לא קאי אעכו"ם ומנלן דחייב להשיב דלמא איסורא דעביד עביד. ונ"פ דבאמת אין מקיים מ"ע דוהשיב מכל מקום על כל פנים אינו שלו דבמה קנה כיון דאינו שלו מחויב להחזיר כמו הרבה לאוין בממון דניתנו לתשלומין אף דליכא עשה דהשבה לגבייהו ומוציאין אפילו בדיינים בש"פ. אך המ"ע אינו מקיים דהעשה רק בישראל כתיב וע' שעה"מ החו"מ בלאו דב"י ובמקנה סי' כ"ח כ' דגזילת עכו"ם לא קנה מחמת דכ"מ דארל"ת כו' ע"ש. אם כן בודאי אינו שלו ומכל מקום אינו במצות עשה דהשבה כנ"ב. וג"כ דוקא ש"פ ופחות מזה לאו ממון וא"מ בדיינים ואם נאמר בפמש"פ מחל בעכו"ם ל"ש מחילה עיין בסנהדרין אך מכל מקום השבה ל"ש בעכו"ם בכ"ע ופמש"פ ג"כ לא קנה אך מצות השבה לא קיים. וכבר כתבתי דבעוש"ק אין בהם מצות השבה ומכל מקום אינו שלו רק א"ל הש"ל וא"ח באחריות. ונראה בכל הדיני' שאין מצות השבה עליו אף על פי שהוא לא קנה מכל מקום א"ח באחריות ומכל מקום צ"ע. והנה לפמש"ל להסוברים דפמש"פ לא ניתן להשבון מחמת מחילה צ"ע אם גזל שטר שאינו ש"פ. אם כן ל"ה שלו דאפילו אם נאמר דמחל לו חבירו מכל מקום במסירה בעלמא לא קנה השטר דצריך כתיבה כידוע אם כן ל"ק כלל. והנה לכאורה כיון דהו"ל מ"ע הו"ל ככל מ"ע שבתורה כמו תפילין לולב מצה ודומי' דמחויב כ"א מישראל להטריח בגופו כל האפשרות ובממונו להוציא ממון עד חומש מממונו לקיים המ"ע עאו"ח סתרנ"ו ומכ"ש דעבר בלאו והוא נל"ע אם יקיים העשה יעקור הלאו ולא יעבור למפרע אם כן בלאו, הדין דכל ממונו יבזבז שלא יעבור כמבואר שם וגם בגופו עד פ"נ וא"צ להאריך כי הוא ידוע. אם כן הי' צריך הגזלן לטרוח אפילו למדי ולהשיבו לנגזל עד חומש מממונו. ובאמת מבואר בש"ס ב"ק דק"ג דא"צ להוליך אחריו וער"מ פ"ז כאן דכתב דא"צ לרדוף אחריו וכו' אלא יהיה בידו עד שיבאו הבעלים ויטלו שלהם כו' ובטור שס"ז מבואר דיודיע לבעלים וכו' ועסמ"ע וש"ך שם. ולכאורה מה נשתנה עשה זו מכל מ"ע שבתורה ובפרט כיון דהיא לתיקון הלאו ובסמ"ע שם כ' דהיא תקנת השבים ובש"ך השיג עליו וכ' דבש"ס משמע דמדינא א"ח להוליך אחריו כו' עש"ס שם דה"ל כאילו אמר יהי' לי בידך והסוגיא שם צריכה ביאור ויבואר במק"א אי"ה.