מנחת חינוך · סימן קי״ז, ב׳

וז"ל הר"מ כאן ה"א שאור ודבש אסורין למזבח ואיסורן בכ"ש שנאמר כי כל וסובר הכסף משנה דדעת הר"מ דאסור בכ"ש ולוקה וסובר כאביי ותמה עליו הא הלכתא כרבא. ועוד דכתב אח"ז דאין הקטרה פחות מכזית והיינו כרבא. ותי' דהר"מ סובר דרבא לא פליג על אביי ומודה לאביי דלוקין על כ"ש. ואין דבריו מובנים כמ"ש בלחם משנה וע' שעה"מ החו"מ פ"א ה"ו פלפל בזה. ומ"ש הר"מ דאין הקטרה פחות מכזית פי' הכסף משנה היינו ע"י תערובות צ"ל בתערובות כזית אף על פי שאין מן השאור ודבש אלא כ"ש. וע' שעה"מ שם דהוא כסברת תוס' ע"ז ס"ז ד"ה ואידך בשם הר"י מקינון דאף לר"ש דסובר כ"ש למכות מכל מקום ע"י תערובות צריך כזית בין הכל והיתר מצטרף לאיסור ה"נ ס"ל להר"מ דע"י תערובות צריך כזית והמל"א. ודעת הלחם משנה פי"ג ממעה"ק הנ"ד דהר"מ פוסק כרבא ורבא מרבה כזית למלקות ובפחות מכזית מודה רבא דאסור מן התורה מחמת ח"ש. וכוונתו דאסורין בכ"ש היינו לענין איסור אבל לענין מלקות צריך כזית ולדעתי מיאן הכסף משנה בזה כמש"ל דסובר דח"ש אסור מטעם חל"א בכא"פ וכאן ל"ש זה כמ"ש אם כן אין ח"ש אסור כלל מן התורה לרבא ע"כ פוסק הר"מ כאביי לדבריו ודעת הלחם משנה דחל"א היינו אם הי' שיעור שלם אם כן סברת חל"א איך הוא תלוי בפלוגתת הכסף משנה והלחם משנה. ובלחם משנה כאן הקשה דד"ז דמרבינן כל על מקצתו אתיא כר"א ובפ"א מהחו"מ גבי תערובת חמץ דעת הרב המגיד דהר"מ לא ס"ל כר"א אלא כרבנן. אם כן מזכה שטרא אליבא דב"ת ע"ש שכתב דהברייתא כרבנן נמי אתיא ומכ"ש להטור ופוסקים הסוברים דגם בחמץ פוסק הר"מ כר"א בודאי ניחא ע"ש בהחו"מ. וא' המקטיר דברים הנ"ל בעין וא' המקטירם בתערובות לוקין ע"ש בש"ס עירובו מנין דכתיב כי כל ומבואר בר"מ כאן ואח"ז כתב אם נפל ממנו כ"ש בקטורת נפסלה ואם הקטיר ממנו בהיכל כו' דעל התערובות קאי ג"כ והנה לא ביאר לנו הר"מ מאי תערובות דלוקין כאן אי תערובות אפילו מין במינו דבכה"ת בטל וכאן הוא גזירת הכתוב דאינו בטל כלל או תערובות כמו בהחו"מ דכזית בכא"פ וע"ש. ומסתימת דבריו נראה דאינו בטל כלל דכתב נפל כ"ש בקטורת נפסלה משמע אפילו ביותר מס' וכן במינו. וזה צ"ע בפסחים מ"ג. והנה להכסף משנה דהר"מ סובר דאכ"ש לוקין כשהוא בעין רק ע"י תערובות לא ריבתה תורה כ"ש אך בכזית לוקין צ"ל דס"ל המל"א כזעירי בפסחים. ולהלחם משנה דסובר דהר"מ מצריך כזית אינו מוכח אי ס"ל המל"א דאפשר דוקא כל הכזית שנתערב לוקין על התערובו'. אך ממ"ש נפל בקטורת כו' ואם הקטיר כו' נראה דאדלעיל קאי על נפל כ"ש אם כן סובר המל"א. אך אפשר הוא דין בפ"ע אם כן אינו מוכח כלל אך כיון דזעירי סובר כן והר"מ פסק כן דדריש כו' יש סברא דיהי' כאן המל"א ואף דגבי חמץ אינו פוסק כן ע' באחרונים שהאריכו בזה על כל פנים כאן לא ביאר לנו הר"מ דין התערובות אם כדיני חמץ או בכ"ע וגם לא ביאר לנו אי ס"ל המל"א א"ל וצ"ע בסוגיא הנ"ל ואין ביכלתי כעת.