ליטול כו'. נראה בנסכו ממש באופן שאסור מן התורה אסור לשקול דמי. וא"י מ"ט דסברת מקלי קליא שייך אפילו נאסר מה"ת. ובר"נ שם משמע דאי אסור מן התורה שייך יותר הסברא דמקלי קליא וצ"ל כיון דא"י לכוף לעכו"ם לשלם רק אם נותן לו היין הוי קצת דמי יי"נ כיון דבאמת מן התורה פטור דהיזק שא"נ הוא רק רבנן חייבו אותו ובכה"ג ליגע באיסור תורה לשקול דמי י"נ אוקמוה אדאוריי' דפטור והיכי דאינו אסור אלא מדרבנן הם אמרו כו' דמותר לשקול דמיו ואינו דמי י"נ. ומכל מקום צ"ע מנלי' להרהמ"ח סברא זו:
מנחת חינוך · סימן קי״א, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.