מנחת חינוך · סימן ק״ח, ד׳

ולאו זה בכל מקום ובכל זמן שימצא השמן בזכרים ונקבות בכל אישי ישראל. ומ"ש כאן דנוהג בזכרים ודאי ט"ס וצריך לומר בזכרים ונקבות כי הוא לא תעשה ונשים מוזהרות כידוע חוץ מחרש שוטה וקטן דאין חייבים כמו בכה"ת הכלל דלאו זה הוא ככל הלאוין שיש בהם כרת ופעמים נוסף על הלאו איסור לאו דמעילה כמ"ש. וכהן גדול ומלך שמשחו אותם למצוה ונטלו מעל. ראשיהם וסכו אי יש בהם משום מעיל'. לכאורה אין בו מעילה דקיימא לן אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו. אך עיין בתוספות כריתות ז' ע"א ד"ה מנין כ' דלא נעשית מצותו עד שניגב והביא ראיה לזה מדמסיק שמן משחת עליו כו' אף דאיכא עליו לא נתחלל. ונראה כוונתם דהיינו דלא אתחלל כיון דלא נעשית מצותן על כל פנים אפ"ל גם כן דסוברים דתרומה גם כן דב"ב מתעגל היינו משום דנעשה מצותו כיון דסיכת כהן בשמן של תרומה היא מצוה דתרומה ניתנה לאכיל' ושתי' וסיכה עיין ר"מ ה' תרומות אבל אם סך באיסור דל"ש דנעשה מצותו אסור לזר כדעת רש"י ולא כהתוס' מנחו' ות"י יומא ועמש"ל פ' אמור דין מצות זר בתרומה. ונ"פ כיון דאם נטל מראשו וסך חייב דאכתי אקרי שמן המשחה ה"ה לענין משיחה של מצוה נמי הדין כן ואם נוטל מראש כה"ג ומשח בו מלך או מכל מקום עלתה המשיחה אך אם נמשח באיסור או מלך ומכל מקום חוץ מכה"ג שכתבתי לעיל שיש להסתפק דאפשר א"ח בסך אח"כ כי דוק' בכה"ג הוא גזירת הכתוב דאקרי שמן המשחה אם כן יש להסתפק ג"כ לענין משיחת אחר כיון דאיתחל דאינו חייב ג"כ ל"מ למשיחת מצוה כנ"פ. ובמצוה הקודמת כתבתי בשם הר"מ דאין מושחין כה"ג אלא ביום נראה דאם משחו אותו בלילה דלא עלתה לו המשיחה חייב מלאו הזה כרת וחטאת כיון דלא משחו אותו למצוה. ונראה דוקא כה"ג אין מושחין אלא ביום כלשון הר"מ וכ"ה בתו"כ שמובא שם בכ"מ כה"ג אבל מלך ומכל מקום נראה דאין קפידא דפסוק ביום המשח דילפינן מיניה איירי בכה"ג אבל מלך ומכל מקום נראה דנמשח גם בלילה: