לשכת הסופר · סימן ט׳, א׳

לכתוב אותן כסדרן. במכלתא (סוף פ' בא) בד' מקומות מזכירין פ' תפילין קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע מכאן אמרו מצות ד' פרשיות של יד הם כרך אחד ד' פרשיות של ראש הם ד' טוטפות ואלו הן. קדש לי והכ"י שמע והא"ש כותבן כסדרן ואם לא כתבן כסדרן הרי אלו יגנזו. ובב"י בשם הר"י אסכנדרני דשלא כסדרן פסולות משום דכתיב והיו בהוייתן יהיו וכ"כ הרדב"ז ח"א סי' ש"י ומסיים בה ותרויהו תפילין ומזוזה כתובין בהאי קרא דכתיב וקשרתם לאות על ידך והיו וגו' וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. ובירושלמי מס' מגילה פ"ק איתא תולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות ופירשו הראשונים ז"ל דטעמא משום שיהיו שלא כסדרן. ואמנם הא דאיתא בהגהמ"יי פ"א אות נ' דבירושלמי מפרש הך טעמא דשלא כסדרן. דבר זה תמוה כי ליתא שם טעם זה וע"ש בקרבן עדה. וכפי הנראה יש שם ט"ס בהגהמ"יי יע"ש בכ"מ: עוד כתב שם הרדב"ז וז"ל ואם תשאל למה בס"ת דאית בי' קדושה טפי לא בעינין כסדרן ומכשירינין בי' התלייה. י"ל דאל"כ לא תמצא ס"ת כשר לעולם אבל תפילין ומזוזה איידי דזוטר כותב אחריני וז"ב עכ"ל. ולפע"ד תמוה. בשלמא אי הך מילתא דכסדרן בתו"מ היה רק מדרבנן אז היה מקום לחלק ולומר דבס"ת כיון דאם נצטרך לדקדק שיהי' נכתב דוקא כסדרו לא תמצא ס"ת כשר כ"א בדרך רחוק. לכן אף דקדושתו גדולה מ"מ הקילו בו רבנן. אבל מאחר דבתו"מ ילפי' לכסדרן מקרא דוהיו. ואית לן למילוף בק"ו לס"ת (כמו שאנו למדין ס"ת בק"ו מתו"מ לענין דבעינין שהכותבו יהי' בר קשירה וכמ"ש בסי' א' סק"ו בשם הר"ן) וק"ו דאורייתא הוא. אמאי לא נימא דגם ס"ת בעי כסדרן. ואף שהוא דבר קשה לכתבו כסדרן דוקא הרי עכ"פ אפשרי הוא: