לשכת הסופר · סימן ח׳, י״א

יש תקנה לגרוד. כ"כ המג"א בסי' ל"ו סק"ג בשם ע"ת ובש"ע של הגאון מהר"ש זצ"ל כתב בפשיטות שאם עשה ח' דל"ת זי"ן עם חטוטרת פסולה ובתפילין אין לה תקנה. ולא ידעתי למה. ואולי הוי קשיא לי' קושי' הפרמ"ג שכתב ויש לתמוה דא"כ הוי ח"ת כל שאינו עושה מעשה בגוף האות ולא מבטל צורתו. אבל המחצית השקל כתב וז"ל והא דמהני מחיקת קצת הדל"ת ולא בעינין שימחוק כל הד' דהא בעינין שימחוק כל מה שנעשה בפסול והדל"ת כולה נכתבה בפסול זה אינו דאין פסול בעשיית הדל"ת דהא אי בעי כשכתב היה גומר הח' כדעת רש"י ע"י מקל אע"ג דהשתא עשה בצד שמאל ז' ועשאה כר"ת מ"מ הד' נכתבה בהכשר דהא אפי' עשאה כח' של רש"י היה כשר וכן משמע בתשו' עה"ג סי' פ"ב עכ"ל: וע"ש בתשו' עה"ג שדעתו להכשיר ח' מדלי"ת וזי"ן בלי שום תיקון. וע' תשו' זכרון יוסף סי' י"ח. וכן מצאתי בתשו' מגיד מראשית סי' א' תשו' בנו להכשיר ח' כזה. ונהי דאנן פסלינין בלא תיקון (אם לא בשבת כמ"ש בסי' ה') מ"מ מועיל הגרידה ואין בו משום ח"ת. וכ"כ בס' לדוד אמת סי' י"ג וז"ל אם בשבת נמצא בקריאת ס"ת חי"ת כמין דל"ת וזי"ן או איפכא זי"ן ודל"ת הפוכה כשר ואחר שבת יגרוד מן הדל"ת עד שיעשנה זי"ן עכ"ל: עיין לעיל סי' ה' בצורת אות ח'. וצ"ל דכאן לא הוי גג רחב: