ובין תיבה לתיבה וכו'. הרמ"א בסי' ל"ב סעיף ל"ב כתב עוד דבין שיטה לשיטה צריך להניח כמלא שיטה. אבל המג"א כתב שם בשם הש"ג ומהרי"ל שאין צריכין להניח כמלא שיטה אלא בס"ת ולא בתפילין ומזוזות וכתב שכן נוהגין הסופרים שאין מדקדקין בזה (בחקירה ח' אעשה אי"ה סמוכין לזה מן הירושלמי) אמנם עתה אנו רואים שהסופרים היראים מדקדקים בזה. וכן נראה לפע"ד שנכון לדקדק בזה גם בתו"מ. ועינינו הרואות שאם אין ריוח בין השיטין כמלא שיטה כמה קלקולים יש. בכ"ף פשוטה שנדמית לרי"ש. וכן צואר הלמ"ד שאינו כמו וי"ו (כאשר צריך להיות) אלא כעין יו"ד. או שנכנס לתוך חלל האות שבשיטה שעליה. לכן לפע"ד יש לדקדק לעשות כהרמ"א להניח גם בתו"מ בין שיטה לשיטה כמלא שיטה:
לשכת הסופר · סימן ז׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.