לשכת הסופר · סימן ג׳, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לפי שאסור להעביר את הזהב וכו'. כתב הב"י בשם הריב"ש סי' ז' אם עבר וגירד את הזהב וכתב בדיו כשר מיהו בכל אזכרות הספר אפי' בדיעבד פסול משום דמיחזי כמנומר עכ"ל. וראיתי שהקשה בס' ישועות יעקב דא"כ למה כתב בש"ע סתם אם זרק זהב על אותיות מעביר הזהב דמשמע אף אם זרק על רוב אותיות ג"כ מהני גרידה ולמה לא נפסל משום דמיחזי כמנומר לדעת הריב"ש ופשיטא דלענין מיחזי כמנומר אין חילוק בין אותיות השם ובין שאר תיבות עכ"ל. והנה גם בס' בני יונה כתב בפשיטות דגם בשאר אותיות אם יצטרך אח"כ להעביר בקולמס אם יעשה כן בהרבה אותיות מיחזי כמנומר ופסול. ולפע"ד רציתי לומר לפמ"ש המג"א בסי' ל"ג ס"ק ז' הטעם דפסלו חכמים אף בשם אחד להעביר עליו בקולמס לשמה משום דמחזי כמנומר והיינו למאי דמשני ראב"י היינו טעמא דחכמים משום דבעינין זא"ו ומפרש המג"א דהיינו משום דהוי עכ"פ מנומר קצת ואף דבתיבה אחרת ודאי לא איכפת לן בכה"ג מ"מ בשם אינו מן המובחר דבעינין זא"ו (עיין במחצית השקל) א"כ היה מקום לומר כמו כן גם לר' יהודה אף דמודה באזכרות דכל הספר משום דמחזי כמנומר היינו דוקא באזכרות דבכולהו מודה דבעינן זא"ו ואינו הדר שיהיו כולם עכ"פ קצת מנומר אבל בשאר תיבות אפשר *) דלא שייך מנומר בהעברת דיו דלא אתמר בגמ' מנומר בשאר תיבות אלא באותיו' התלויות ביני שיטין שנרא' יותר מנומר. הן אמת כי בריב"ש מבואר שם דאף בשאר תיבות שייך מנומר בהעברת קולמס שכתב דמש"ה לא אמרי' בגמ' בד' טעיות בכל דף שיתקן בגרידה ויחזור ויכתוב על הגרד משום דהוי מנומר. אבל לפי תשו' הרשב"א שהביא שם דבאמת גם בד' טעיות יוכל לתקן בגרידה והא דאמרי' בגמ' יגנז היינו עד שיתקן ולא הוי בזה מנומר והעברת קולמס ודאי אינו מנומר כ"כ כמו כתיבה על מקום הגרד אפי' בהרבה מקומות. וצ"ע לפע"ד לדינא. כי אף דפשטא דסוגיא משמע בהא כדעת הריב"ש דבד' טעיות בחסרות לא מהני שום תיקון אף בגרידה וכמ"ש הפוסקים מ"מ אפשר דהיינו טעמא משום דיצטרך לכתוב אותיות קטנות למלאות החסרון וזהו הנימור שיהיו הרבה תיבות באותיות קטנות משאר הספר אבל משום דנכתבים על מקום הגרד אכתי לא מוכרח שיהי' בו משום מנומר בשאר תיבות ודו"ק: העירותי על זה אף דלא שכיח עתה שיזרוק עפרות זהב על הכתב מ"מ נ"מ למה דשכיח טובא שכמה תיבות קפצה מהן הדיו באופן שצריכין להעביר עליהן בקולמס אם יהי' בזה חשש מנומר או לא. וידוע שאין להחמיר ולאסור מספיקא שזהו איסור לגרום גניזה לס"ת במקום שאפשר לתקנו וכעת צ"ע אצלי. שוב ראיתי מ"ש התשב"ץ ח"א סי' קכ"ז ובח"ג סי' קצ"ג (ומ"ש שם בענין העברת דיו על השם אכתוב אי"ה בסי' י"א סק"ב):
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.