לשכת הסופר · סימן כ״ב, ג׳

נוהגין בשל ראש וכו'. הט"ז בס"ק ל"ח הקשה מאחר שבש"ע סעי' נ"א כתב בסתם תפילין שיעביר חוט התפירה בין כל בית ובית למה הוצרך לכתוב זאת בסעי' מ"ז בשכתב כל ארבע פרשיות בקלף אחד. ותי' דבסעי' נ"א כתבו הטור והש"ע לישנא דלכתחלה ובסעי' מ"ז כתבו ובלבד וכו' דמורה שאפי' בדיעבד מעכב. ושוב כתב דקשה על הרמ"א שכתב מיהו אם לא עשה רק י' תפירות וכו' אינו נפסל היה לו לומר גם על חוט התפירה בין הבתים כן. ובס' מלא"ש כלל י"ט בינה סק"ח כתב וז"ל. והט"ז ס"ק ל"ח בתחלה רצה לפרש לשון הטור וש"ע דבד' קלפים נפרדים לאו לעיכובא הוא ולבסוף נראה שחזר מפירושו זה ע"פ דברי הרמ"א ע"ש ותימה על הפרמ"ג שהעתיק בשם הט"ז בפשיטות כתחלת דבריו וצ"ע לענ"ד עכ"ל. ולפע"ד הדין עם הפרמ"ג ואינו נראה כלל לומר שהט"ז חזר מפירושו (וגם בש"ע של התניא כתב על שם הט"ז שאינו מעכב) ואף שכתב דלפי"ז קשה על הרמ"א אמאי לא ביאר. הנה בשביל קושיא אין לבטל דברים המוכרחים בטוש"ע. גם אין לומר בשביל הקושיא דהרמ"א חולק וס"ל דמעכב אפי' בדיעבד. דא"כ פשיטא דקשיא שאם הוא חולק היה לו לבאר (ובלא"ה נמי נראה לפע"ד מוכרח דליכא למימר דהך דסעי' נ"א הוא לעכב דהא כתב שיעביר חוט התפירה וזה ודאי אינו לעיכוב דהא בגמ' לא נזכר אלא חוט או משיחה) ובודאי הט"ז לא חזר אלא שכתב דיש קושיא על הרמ"א אבל בשביל קושיא אין לחזור מדברים המצודקים כי לכל קושיא יש לה תירוץ. וי"ל לפע"ד כי הרמ"א בעצמו סמך על זה דמדשינה המחבר בלשונו שכתב בסעי' ז' ובלבד וכו' וכאן לא כתב כן. מזה ידעו כי שם לעיכובא וכאן לכתחלה. ועוד י"ל דכיון דהרמ"א ביאר דבבא קמייתא דהך סעיף יתפור שלש תפירות וכו' אינה אלא לכתחלה ממילא יובן דגם אינך אינן אלא לכתחלה ולא לעיכובא דהא בחדא מחתא מחתינהו בש"ע. ודבר הלמד מענינו הוא: וכאשר נדקדק בלשון קדשו של רבינו הרמ"א ז"ל. הנה כתב מיהו אם לא עשה רק י' תפירות או פחות מזה אינו נפסל. ולא ביאר דגם אם הוסיף בתפירות אינו נפסל. ובתנאי דפיחת אמר בכפילא אם לא עשה רק י' או פחות. ולא הסתפק לומר בקיצור אם לא עשה רק פחות מתפירות הנ"ל אינו נפסל. מזה נראה בעליל שכל מטרת הג"ה זאת לא באה אלא לאפוקי מהא דמשמע מלשון ש"ר דאם עשה פחות מי' תפירות פסול. ע' ב"י: