לשכת הסופר · סימן כ״א, ה׳

אבל מה שרגילים וכו'. כ"כ המחה"ש ע' לשונו. ובס' מלא"ש כלל י"ח ס"ג כתב שאין להתיר זאת כלל. ובבינה שם מבאר דבריו וכתב וז"ל. ויותר היה לו להרב (מחה"ש) להוכיח דאין חילוק בין מן הצד למלמטה שהרי המרדכי יסד דינו הנזכר על פי' א' דרש"י וכתב שם להדיא וכן אם הקרע של זו למטה לצד התיתורא וכו' שפסול ועל זה כתב המרדכי שיש לפסול מה שרגילין כותבי תפילין לחתוך וכו' אלמא דאין חילוק וכן מוכרח בפשיטות בשיטת רש"י. והתימה על הרב מחהש"ק איך בסיום דבריו נראה שמחשב חילוק זה להתנצלות קצת וכו' והא ודאי ליתא להמעיין ברש"י ומרדכי הנ"ל וכו' עכ"ל. ובמחכ"ת כל דבריו בזה דברי תימה. הנה ברש"י ודאי אין שום רמז. וגם מהמרדכי אין כאן שום הוכחה. והנה הרב מחהש"ק כבר רימז תימה על המרדכי איך למד לאסור מה שהסופר חותך בידים ממה שנמצא בגמ' בנפסקו מעצמן ומחלקין בין עתיקא לחדתא. והיינו משום דבחדתא (לפירש"י) מורה על קלקול העור. ומה זה ענין למה שהסופר חותך בידים. ובדוחק י"ל כוונת המרדכי (אף שאין לשונו משמע כן) דכיון דחזינין דבחדתא בב' סמוכין פסולין והיינו משום דאמרי' סופן שיתקרעו כולן (ובג' גם בעתיקא פסולין) א"כ מאחר שהסופר עושה כן בפנים של כל הבתים פשיטא דפסול. ואף שהוא עושה זאת בידים סוף סוף הרי כולן מופסקות. וכל זאת לענין אם חתך במחיצות הבתים. אבל מה שהוא חותך למטה בין בית לבית וכל בית ובית שלם מנא לן למיפסל. כל שהבתים שלמים. וגם אין שום סברא לומר שסופן להתקלקל דהא אין שום סימן על רוע העור כיון שהסופר עושה זאת בידים: