אלא ממין המותר לפיך. במס' שבת דף ק"ח תוס' ד"ה איזה מהן חשוב וכו'. וא"ת תינח מתו מאליהן נחורות ועקודות מאי איכא למימר וי"ל כיון דמתו שרי א"כ מן המותר בפיך לאו דוקא אלא ממין המותר בפיך קאמר עכ"ל. וע' בשערי תשובה סי' ל"ב ס"ק ט"ז שהביא מ"ש בבכור שור מס' שבת דדעתו דבעינן דוקא מותר בפיך ממש ודלא כתוספות שכתבו דלא בעינן רק מין המותר בפיך ע"ש. אבל בירושלמי פ"ק דמגילה מבואר כמ"ש התוס' דאיתא התם אין כותבין אלא על עור בהמה טהורה מ"ט למען תהיה תודת ה' בפיך ממה שאתה נותן בפיך והא תני כותבין ע"ג עור נבלות וטרפות מינא דאת נותן בפיך: דין עור בהמה טמאה שנולדה מטהורה או איפכא טהורה שנולדה מטמאה ע' שו"ת יד אלי' סי' ב':
לשכת הסופר · סימן ב׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.