למטה שיטה יתרה. בשו"ת שב יעקב סי' נ"ג כתב שלא מצא לשיטה זו רמז בש"ס ופוסקים ואם קבלה היא ביד הסופרי' נקבל ע"ש. ולפע"ד אפשר קצת סמך לזה מהא דאיתא במ"ס (הובא בתוס' מנחות דף ל"ב ע"ב ד"ה הא) כל יריעה שאינה מסורגלת פסולה. ובאו"ז סי' תקמ"ג מביא מדרש פ' ויקרא קווצתיו תלתלים זה הסרגול. ולדעת האומרים דס"ת לא בעי שירטוט צ"ל דהך סירגול אינו משום הכתב שיהיו השיטות מיושרות אלא שכך היא ההלכה שתהא כל יריעה מסורגלת מארבעה צדדים דהיינו למעלה ולמטה ומן הצדדים. ע' תוס' גיטין דף ו' ע"ב סוף ד"ה אמר ר' יצחק וב"י או"ח סי' ל"ב. ואנן דמשרטטין בס"ת כל השיטות וכותבין תחת השירטוט ונמצא שלמטה מן הכתב אין שירטוט. וחיישי שמא הא דאמרי' כל יריעה שאינה מסורגלת פסולה היינו שתהא מסורגלת מכל צדדיה. לכן משרטטין למטה מן הכתב שיטה יתרה. כן נראה לפע"ד לתת קצת סמך למנהגן של ישראל. אבל פשיטא דאינו מעכב וכמ"ש שם בשב יעקב:
לשכת הסופר · סימן י״ג, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.