לשכת הסופר · סימן י״ב, ח׳

נראה לי דאסור וכו'. בדבר זה הייתי מסתפק. כי לכאורה יש מקום לומר דכיון שהוא לא נתכוין לשם אלקים דומה למי שנתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא נתן בו דל"ת שמותרין למחקו. ואף דהכא נתכוין לכתוב אלקיכם הרי אותיות כ"ם לא היתה דעתו אלא לכתבן בתורת נטפלין לשם אלקי. והשתא הרי המ"ם לבדה אין לה שייכות כלל להיותה נטפל לשם אלקי אלא שיש לה שייכות להיותה מעיקר שם אלקים ולזה לא היתה דעתו. ולכן אפשר דמותרין למחוק אותה. וכל הפוסקים אשר דברו בענינים חלו מיירי בשטעה והיה סבר שצריך לכתוב כמו שכתב משא"כ בנ"ד. ואמנם י"ל ג"כ דמ"מ כיון שהוא נתכוין לכתוב שם וגם נמצא שם אף שהוא לא נתכוין לשם זה מ"מ קדוש יאמר לו ואסורה המ"ם במחיקה. ולא מצאתי גילוי לדין זה. אלא שראיתי בתשו' הב"ח סי' קי"ג באה השאלה שנמצאה כ' של אלקיכם תלוי. וכתב שם דלכתחלה היה מורה שלא לתלותה אלא לסלק כל היריעה ולגונזה משום דאין לתלות לכתחלה את הנטפל להשם מלאחריו ע"ש. ומשמעות לשונו דאי לאו איסור תליה היה מותר לתלות את הכא"ף. ולכאורה אם היה אירע כן שהסופר היה טועה במקום שהיה צריך לכתוב אלקיכם היה סבר שצריך לכתוב אלקים וכתב אלקים למה לי' למימר שהיה אוסר משום איסור תליה תיפוק לי' משום דבתליית הכ' הרי הוא מוחק את המ"ם שהיתה מעיקר השם ועושה אותה נטפל (דאינה קדושה עוד רק מדרבנן) וצ"ל דכוונתו שאם היה אירע שהסופר היה מתכוין לכתוב אלקיכם והיה שוכח לכתוב את הכא"ף אז היה אוסר לתלותה משום איסור תלי'. ומדקאמר שהיה מורה לגנוז כל היריעה איכא למישמע דס"ל דהיה אוסר למחוק את המ"ם ולכתוב כ"ם. ומ"מ אי לאו איסור תלי' היה מותר לתלות את הכא"ף ואין בזה משום מוחק את השם כיון דגם מעיקרא לא נכתבה אלא בתורת נטפל ומזה גם עתה לא תבטל. ואמנם מדלא ביאר כל זאת הב"ח נראה דלא נחית כלל לדין איסור מחיקה. אלא מאי דצריך קאמר והיינו לאיסור תלי'. ונ"מ כשהיה אירע באות אחרון של הנטפל. ומ"מ נראה לי להחמיר: