לשכת הסופר · סימן י״א, כ״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מעשה בסופר וכו'. בשו"ת חינוך בית יהודה סי' ע"ב. ומוכח דס"ל דהא דאל מאלקים אינו נמחק זהו מדאו' וכמש"ל בס"ק י"ג. דאי מדרבנן הו"ל להתיר למחוק בספיקא. והא דלא הורה לתלות את השם אלקים. צ"ל דס"ל כמ"ש הא"ר בס"ק שלפ"ז. אמנם בשו"ת רע"ק איגר זצ"ל סי' ע' נשאל כעין שאלה זאת שנמצא ס"ת בפסוק ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי שהיו חסרים שתי תיבות אל יוסף והיה כתוב ויאמר יעקב אל שדי. ויש ספק אם הסופר קדש שם אל או לא. והורה לתלות שתי התיבות יוסף אל ביני שיטי ולקדש השם אל. וכתב דגם להלבוש י"ל דלא הוי מחיקה ממש אלא מדרבנן וכיון דהוי ספיקא שמא לא קדש הסופר תיבת אל אלא כתבו בכוונת אל בסגול לכן מותר בכה"ג שע"י תליות שאר תיבות יקרא חול. וגם החשש שכתב הא"ר שמא לאח"ז ימחקוהו ליכא למיחוש כיון דספיקא הוא שמא באמת חול הוא. ולהלכה לפע"ד צריכין להתישב בדבר כי על הראיות משו"ת עבה"ג ומשו"ת הב"ח יש לפקפק. בדברי עה"ג עמש"ל סקי"ז ובדברי תשו' הב"ח עמ"ש אי"ה בסי' י"ב סק"ח. וע' חת"ם סופר סי' רס"ג מסכים ג"כ דכל שנעשה ע"י כתיבה הוי מחיקה גמורה ולא רק גרמא: שוב ראיתי בס' בית אהרן שהוא היה השואל דבר זה. ודעתו שיש לתלות כי מסתמא הסופר דילג תיבות אל יוסף וקדש שם אל שדי. יען כי בכל התורה לא נמצא שם שדי לבד. לומר שהיה טועה והיה סובר שצריך לכתוב שם שדי לבד. לכן דעתו לתלות תיבות אל יוסף (וה"ה לגרוד איזה תיבות כדי להכניסן) והיא סברא נכונה. ועוד נראה לפע"ד דמיסתבר יותר לומר ששכח לכתוב אל יוסף. וכתב ויאמר יעקב אֵל שדי שיש לזה פירוש וכוונה. אבל לומר שטעה וכתב ויאמר יעקב אֶל שדי. שאין לזה שום פירוש וכוונה. זאת לא אמרי'. ולעולם תלינין במצוי. ואמנם כל זאת אם הסופר היה בר אוריין. אבל אם יש לחוש שהסופר כתב בלי הבנה. נראה לפע"ד דיש לקדור תיבת אל עם איזה תיבות שלפניו ולדבק מטלית ולכתוב עליו כל החסר: שוב הגיעני ספר שו"ת הר המור ונלוה אליו קונטרס חכמת שלמה ושם בסי' י"ב תשובה מאת הגאון מוה' יהודא אסאד זצ"ל בענין זה. האריך בפלפול. וסיומא דפסקא כתב כי לדעת הסוברים דגם מיעוט מיצטרף לס"ס. א"כ הכא שם אל קודש הוא מכח ס"ס. חדא שמא קדשו הסופר. ואת"ל לא קדשו שמא הלכה כה"ר אלחנן ותי' א' בתוס' במנחות (דף מ"ב) דסתמא נמי כשר. וגם להסוברים דמיעוט אינו מצטרף לס"ס. הרי כתב הט"ז ברס"י רע"ד דיאמר בתחלת הכתיבה שיכתוב כל אזכרות לשם קדושת השם. והביא שכ"כ גם בס' חמד משה דלאזכרות נמי מהני קדושה בתחלת הכתיבה ושכן עושים הסופרים (עמ"ש בסי' י' סק"ה דאינו נכון) א"כ זה עדיף מסתם ואפי' ידעי' בודאי ששכח לקדש איזה אזכרה מהני אמירתו שבתחלת הכתיבה ומכ"ש היכא דאיכא ספק שמא קדשו ג"כ שנית במקומו כמו בנ"ד. ובמחכ"ת שגה בזה דהא הכא הספק הוא שמא הסופר כתבו בכוונת תיבת אֶל וקראו כן בפיו קודם הכתיבה. ובהא ליכא למ"ד סתמא לשמה. דהא לאו סתמא הוא אלא בפירוש תיבה שהוא חול. וגם לדעת הט"ז אם כתבו בפירוש לשם חול פשיטות דלא עלה הקדושה שאמר בתחלת הכתיבה. וזה פשוט:
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.