לשכת הסופר · סימן י״א, כ״ג

אין כותבין שם על המטלית. כן הביאו האחרונים בשם שו"ת חב"י ששמע כן ממנהג הסופרים. ונראה לפע"ד כיון דאין טעם נכון לחומרא זאת הבו דלא לוסיף עלה. דהיינו דוקא שם לבדו אבל עם שאר תיבות יש להתיר לכתבו על המטלית וכמו שנוהגין לאסור לקדור את השם לבדו ועם שאר תיבות נוהגין להתיר כמ"ש בסעי' ח'. ובס' נטע שעשועים סי' כ"ז ראיתי שכתב דיש לחומרא זאת ראי' ממנחות דף ל' ע"ב דאמר רשב"א משום ר"מ כיצד הוא עושה מסלק את היריעה כו'. וכיון דמהדר אתקנתא ולא מצא רק לסלק היריעה והלא אפשר לקדור התיבות ולהניח מטלית ולכתוב עליו את השם א"ו דאין כותבין שם על המטלית. וכתב שהיא ראי' נכונה (וכעת ראיתי שקדמו בראי' זו בשבו"י ח"ב סי' פ"ח) אבל לפע"ד נראה כי מרשב"א משום ר"מ ליכא ראי' כלל לדידן. דאף אם נימא דאיהו סבר אין כותבין שם על המטלית אכתי אינו מוכרח לומר דטעמי' משום דחייש שמא יתפרד אח"כ אלא טעמי' משום דהוי גנאי שנכתב על מטלית. וי"ל דהיינו דוקא לשיטתי' דמחמיר טפי בשם וס"ל נמי דאין כותבין אותו לא על מקום המחק ולא על מקום הגרד ואין תולין אותו. אבל לדידן דפסקינין דכותבין את השם על מקום המחק וכו' שפיר י"ל דכותבין אותו גם על הטלאי. כנלפע"ד פשוט. ועכ"פ נראה להתיר עם שאר תיבות כמ"ש: