לשכת הסופר · סימן א׳, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שכתבן מין וכו'. בגיטין דף מ"ה ע"ב אמר רב נחמן נקטינן ס"ת (וה"ה תו"מ כמ"ש הרמב"ם) שכתבו מין (פירש"י יהודי שאינו מאמין לדברי רז"ל) ישרף (דודאי לשם ע"א כתבו) ובמ"ס פ"א הל' י"ג ס"ת שכתבו מין וכו' אל יקרא בו. וכתב שם בספר היקר כסא רחמים להגאון רבינו חיד"א זצ"ל וז"ל וא"ת איך כלל מין בהדי אינך ועל כלם קתני אל יקרא בו והרי אם כתבו מין ישרף וי"ל דברייתא שלנו לא נחית אלא לקריאת ס"ת ולהכי כלל כלם וקאמר אל יקרא בו ואה"נ דיש לחלק בספר עצמו דכתבו מין ישרף עכ"ל. ונפלאת היא בעיני על הגאון הזה מרא דכולא תלמודא ודכולהו ספרי. דאישתמיטתי' דבתלמודא דידן לנוסחא הישנה באידך ברייתא דהתם נמי הכי אתני' תני רב המנונא וכו' ס"ת תו"מ שכתבן מין ומסור וכו' פסולין שנאמר וכו'. וכך העתיקה שם הר"ן והרא"ש. וכך הוא מצוין בגליון מנחות מ"ב. וכבר רמי לי' הכ"מ בפ"א מהל' תפילין הל' י"ג וכתב וז"ל ואע"ג דתני אפיקורוס (היינו מין) בהדייהו ובכתבו אפיקורס אר"נ דישרף איכא למימר דאע"ג דלא קימ"ל כברייתא באפיקורוס באידך קימ"ל כוותה א"נ דברייתא נמי מסברא דכתבו אפיקורס ישרף אלא משום דבאינך לא מצי למינקט ישרף לא נקט נמי באפיקורס עכ"ל:
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.