לו) והנני להעיר עוד דבר אחד אשר הוא ענין נוגע לענינים שונים, וזה הוא. דאמרינן לקמן (דף נ"ב ע"ב) בפלוגתא דרבי ורבנן האומר התקדשי לי במאמר יבמין כו', דכו"ע חליצה פסולה אינה פוטרת, ועיין רא"ש (יבמות פ"ה סימן ו') שהאריך בשיטת רב אלפס דפסק לקמן דלדידן בכל גווני מקודשת, דבאמת הא דאמר הגמרא יש זיקה וחליצה פסולה וכיו"ב, פירוש לא לענין זיקה או לפוטרה לשוק, רק לענין תפיסת מאמר יבמין לבתר כן עיי"ש. וקרוב לזה פירשו תוספות (שם נג, א ד"ה רבינא) בשם (ר"ת) [ר"י] גבי יש תנאי בחליצה. ולכאורה יפלא מנא להו לבעלי הגמרא מלתא דא, דאף על גב דלשוק נפטרה בחליצה פסולה, מ"מ מהני לענין מאמר, ולרב אשי לא סגי דיפלגו בזה רבי ורבנן, רק לכו"ע כן, וצ"ע:
קונטרס זיקה · סימן ל״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.