קונטרס זיקה · סימן ל׳, א׳

ל) והנה יש לנו להעיר בדברי רבינו שפסק בפרק ז' הלכה ד' (הל' יבום) אם קדם אחד מן האחין וחלץ לאחרונה הותרה הראשונה לשאר האחין, שהרי הזיקה שאסרה אותה הסירה אחיו בחליצתו, וזהו כר' יוחנן, דאמר (יבמות כז, ב) אחיות א"י מי שנאה, ויבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להתירה הראשון, ולפ"ז איך פסק דאם קדמו וכנסו מוציאים מידם, תונח מי שכנס את השניה, אבל מי שכנס הראשונה, הרי כיון שכנס הראשון את השניה הרי פקע זיקתה מאחיו, ותו הוי ראשונה יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה, ובשלמא אם כנס הראשונה קודם, ואח"כ כנס השני השניה א"ש, דכיון שבא על אחות זקוקתו, אף על גב דלאחר שיבא השני על השניה נמצא דפקע זיקת אחותה מאתו, בכ"ז לא יקיים הראשונה, כיון שעבר ובא עליה באיסור אחות זקוקתו, וכמו שפירש ר"י בתוספות (שם דף כג, ב) ד"ה קדמו וכנסו, דאי ודאי הוה אחות זקוקתו הוי זקוק להוציא, אף על פי שכבר נפקע זיקת אחותה משום שיבמה אחיו, בכ"ז הואיל ובא באיסור יוציא, אבל בכנס אחד את השניה ואחר כך נשא השני את הראשונה אמאי יוציא מי שנשא הראשונה. וכן תמה הרב בתוספות יו"ט (יבמות פ"ג מ"א ד"ה רבי אליעזר) על רבינו, וכן כתב הבית שמואל סימן קע"ה (סק"ד), דמדברי הפוסקים משמע דאם ייבם אחד לשניה לא הותרה ראשונה, ודוקא לכתחלה, הא אם עבר ונשא אין מוציאין מידו, ותמה אנכי על רבוותא בתראי דפסיקא להו מלתא דא, לדמות אם חלץ לשניה לבא על השניה, הלא משנתנו (יבמות נ, א) מפורש, דחליצה פסולה אין אחריה כלום, וביאה פסולה יש אחריה כלום, וזהו בכולהו פירקא דר"ג דביאה פסולה צריכה אחריה חליצה, מאמר בזו ובעל את זו צריכות ב' גיטין וחליצה, נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה, הרי דביאה פסולה אינו מפקיע זיקה, וחליצה פסולה אין אחריה כלום, ובכ"ז שקלו וטרו אמוראי אם חליצה פסולה צריכה חיזור, ואם פוטר צרתה, ושקיל וטרי הגמרא בכולה סוגיא דד' אחין דכיון שנפלו שתי אחיות לשני יבמין הוי חליצה פסולה, דאסור ליבמה משום אחות זקוקתו, ושמואל סבר (שם כו, ב) דכיון דהחליצה פסולה לשניהן בשוה פוטר כל חד חבירו, ורבנן בתוס' כתבו (שם כז, א ד"ה שמואל) דוקא למ"ד יש זיקה, דאז הוי כמאן דקלשא הזיקה דאחות זקוקתו, דמיא לאחות אשתו דפטורה מן החליצה והיבום, ולא למ"ד דאסור משום ביטול מצות יבמין עי"ש, וא"כ כש"כ דהביאה הוי ג"כ ביאה פסולה, וכיון דהוי ביאה פסולה עדיין להתירה לזר צריכה חליצה, ותו אם יבם אחד השניה הרי ביאתו הוי ביאה פסולה, ועדיין צריכה חליצה, דאם נימא דביאה מהני באחות זקוקתו יחלופו דביאה קונה באחות אשתו, ועיין תוספות (דף קיא, א) ד"ה הויא לה ביאה פסולה עי"ש. ותו הוי הראשונה אחות זקוקתו של השניה שצריכה חליצה, ואיך לא יוציא מי שכנס הראשונה, דאנן קיי"ל כמ"ד יש זיקה: