קונטרס זיקה · סימן כ״ג, א׳

כג) עוד ראיתי להתבונן בתלמודין (דף כז, א) א"ר אבא בר ממל הא מני ב"ש היא, דתנן ב"ש מתירין הצרות לאחין, א"ה יבומי כו', כריב"ן דאמר בואו ונתקן להן לצרות שיהיו חולצות ולא מתייבמות. וצריך להבין, דלב"ש דאמרי במתניתין (שם כו, א) אם קדמו וכנסו יקיימו, א"כ גם חליצת אחיות לא הוי חליצה פסולה, דראוי ליבום בדיעבד ויקיים, ומוכח לכאורה, דאף על גב דבדיעבד יקיים בכ"ז הוה חליצה פסולה, אף על גב דהביאה לא הוי פסולה, אולם הירושלמי קאמר בהדיא דפריך על הך דמוקים כב"ש הך דחלץ בצרות נפטרו אחיות, ופריך, לב"ש, אפילו חלצו האחיות נפטרו צרות, ותנינן ר' לעזר אמר ב"ש אומרים יקיימו, עיי"ש פ"ג ה"א, וטעמו פשוט, כיון דהביאה כשרה גם החליצה כשרה, ונראה דלפ"ז כוונת גמרא דילן דאתיא כב"ש אליבא דאבא שאול, דתני בש"א יוציאו ובה"א אומרים יקיימו, ואפשר שמשום זה דהך ברייתא סברה כאבא שאול פסק הרמב"ם בפירוש המשנה (יבמות פ"ג מ"א) כאבא שאול עיי"ש. ודבריו תמוהין, דהא הך דר' אליעזר נמנה בעדיות פ"ה (מ"ה) בין הנך דב"ש לקולא וב"ה לחומרא עיי"ש, ועיין מש"כ עליו עליו הכסף משנה פ"ז ה"ה: