וזה אין לומר, דכיון דצרה מלא תקח אשה אל אחותה לצרור נפקא, הוי בת בוקתא דערוה, וכמו דערוה לא מתייבמת לעולם, כן צרתה אע"פ שמצאה בהיתר לפני אחיו, ולכן צרת אחות אמו אסורה לעולם, דזה א"א להאמר, דהא לר' שמעון דשרי ייבם ולבסוף נולד, ואיהו יליף מלצרור דשתי אחיות שנפלו משני בתים דאינן מתייבמות (יבמות יט, א), וצרת ערוה מפיק מולקחה (שם ח, א), דהוי מיעוטא גבי מצות יבום, וכמו דמיעט קרא מיחדו אשת אחיו שלא היה בעולמו, ואפ"ה כי מצאה בהיתר שריא, כן צרת ערוה דמיעטה קרא מדין יבום כי מצאה בהיתר תתייבם, ודוק:
קונטרס זיקה · סימן י״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.