דין פקדון. מעשה באשה אחת שהפקידה טבעת לבת ר׳ הקטנה ונאבדה הימנה אמר ר׳ בדין שאין לי ליפרע אבדת בתי הקטנה דאמרינן נשים ועבדים וקטנים פגיעתן רעה אם הזיקו לאחרים אין משלמין והחובל בהן חייבין אבל על ידי בני ביתי נזוקה אפרע לה דמי הטבעת ולא יותר שאם שוה ששים זוז ובעלים מעלים אותו בדמים אפילו היא הפקידה ביד עצמי אין לה אלא דמיו בלבד.
איסור והיתר לרש"י · סימן ק״ל
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Isur ve-heter le-Rashi, Berlin 1936
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך איסור והיתר לרש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.