הלכות גדולות · סימן ע״ו, ו׳

(פסחים מג.) תניא על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בלאו דברי רבי אליעזר (יבמות כה:) החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה וכו' הא התיר היתירה ישאנה ומסקנא אמר רב חסדא ביחיד מומחה. (יבמות קכ.) אין מעידין אלא על פרצוף פנים והחוטם פדחת בלא פרצוף פנים ופרצוף פנים בלא פדחת אין מעידין עד שיהו שניהם עם החוטם אמר אביי ואיתימא רב כהנא מאי קראה הכרת פניהם ענתה בם רבן גמליאל אומר לא יכנס אדם למרחץ עם אביו ועם רבו וחכמים אומרים אם רבו צריך לו מותר ויש אומרים אסור ר' יהושע אומר משום שירגילו ערוה זה עם זה דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם. (פסחים נא.) רוחצין שני אחים כאחד ואין רוחצין שני אחים כאחד בכבול מעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שרחצו שניהם כאחד בכבול ולעזו עליהם בני המדינה לומר מימינו לא ראינו כך ונשמט הלל ויצא לבית החיצון ולא רצה לומר להם מותרין אתם משום מנהג. תניא עם הכל אדם רוחץ חוץ מאביו. (מדרש משלי פט"ז) פלס ומאזני משפט לה' מעשהו כל אבני כיס פלס זה מקרא ומאזני משפט אלו הדיינין לה' אלו הלכות מעשהו כל אבני כיס זה תלמוד שכל המקרא והמשנה והמדרש והתוספות והאגדות כלולין וכל עושיהן עומדין ליטול שכרן לע"ל. תניא רבי יוסי הגלילי אומר מושלין משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו פרדס ובנה בו מגדל גבוה וצוה המלך שיתן בתוכו פועלין עלה המלך לראש המגדל והיה רואה אותן והם אינן רואים אותו לעתותי ערב בא המלך וישב עליהם בדין ואמר המשרתים יבואו ויטלו שכרן נשתיירו בהן פועלין עצלין שלא נתעסקו בעסק המלך אמר המלך הללו מה עשו אמרו לו הללו היו מפנין בתים מלאים לתוך בתים ריקנין אמר להם וכי מה הנאה יש לי גזר ואמר אלו שהיו עושין מלאכה יטלו שכרן משלם ואלו שלא היו עושין מלאכה יצאו להריגה כך עתיד הקב"ה להיות יושב בדין ואומר מי שעסק בתורה ובמצות יבא ויטול שכרו שנא' איה סופר איה שוקל איה סופר אלו מלמדי תינוקות איה שוקל אלו שוקלין קלין וחמורים איה סופר את המגדלים אלו סופרי מדרש והלכות שבאין ונוטלין שכרן אומר להם הקב"ה לרשעים לשוא ולריק יגעתם כחכם אם לא עסקתם בתורה למה לא קיימתם מצות ואם לא קיימתם מצות למה לא עסקתם במעשים טובים אלא הייתם בעולמי ככלי ריקן שאין בו חפץ אין לי חפץ בכם יכול יפטרו להם בחנם ת"ל הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה זאת לכם למעצבה תשכבון אבל הצדיקים מה נאמר בהן מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם ה' וישען באלהיו (תו"כ בחקתי פ"ב) אם לא תשמע למדרש חכמים או יכול למה שכתוב בתורה כשהוא אומר ולא תעשו את כל המצות האלה הא מה אני מקיים אם לא תשמעו למדרש חכמים אם לא תשמעו מה ת"ל לי זה שהוא יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו וכן הוא אומר הוא היה גבור ציד לפני ה' שאין ת"ל לפני ה' ומה ת"ל לפני ה' שהוא יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו וכן הוא אומר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד שאין ת"ל מאוד מה ת"ל מאוד אלא שהיו יודעין את ריבונין ומתכוונין למרוד בו ולא תעשו את כל המצות וכי יש לך אדם שאינו למוד אבל עושה ת"ל ולא תעשו הא כל שאינו למוד אינו עושה או יש לך אדם שאינו למוד ואינו עושה אבל אינו מואס באחרים ת"ל אם בחקתי תמאסו הא כל אדם שאינו למוד ואינו עושה סוף שהוא מואס באחרים או יש לך שאינו למוד ואינו עושה ומואס באחרים אבל אינו שונא חכמים ת"ל ואם את משפטי תגעל נפשכם או יש לך אדם שאינו למוד ואינו עושה ומואס באחרים ושונא את החכמים אבל מניח את אחרים לעשות ת"ל לבלתי עשות הא כל אדם ששונא את החכמים סוף אין מניח את אחרים לעשות או יש לך אדם שיש בו כל המדות הללו אבל מודה במצות שנתנו מהר סיני ת"ל את כל המצות הא כל אדם שיש בו כל המדות הללו אבל אינו כופר בעיקר. (פאה פ"ח) מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני היו לו מאתים חסר דינר אפי' אלף נותנין לו כאחד הרי זה יטול היו ממושכנין לכתובת אשה ולבעל חוב הרי זה יטול ואין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו. מי שיש לו חמשים זוז ונושא ונותן בהן הרי זה לא יטול כל שאינו צריך ליטול ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות כל שצריך ליטול ואינו נוטל אינו נפטר מן העולם עד שיפרנס אחרים.