הלכות גדולות · סימן ע״ו, ג׳

(קדושין נז.) תנו רבנן שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע את ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתין שדרשת מה תהא עליהן א' להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אקבל שכר על הפגישה עד שבא ר' עקיבא ולימד את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים. נחמיה העמסוני שימש את רבי עקיבא שנים ועשרים שנה. את אתים גם גמים ריבויין אך אכין רק רקין מיעוטין אמר ליה מה הדין דכתיב את ה' אלהיך אמר ליה אותו ואת תורתו. מיחייבין ישראל למיקם מן קמי חכם כי מאטי לארבע אמות דילהון שנאמר מפני שיבה תקום. ותניא (קדושין לג:) קימה שיש בה הידור זו ארבע אמות במה דברים אמורים ברבו שאינו מובהק אבל ברבו מובהק מלא עיניו. (שם ע"ב) א"ר אלעזר כל שאינו עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח ממנו ורכוב כמהלך דמי ומיחייב למיקם דתנן טמא עומד תחת האילן וטהור עובר טמא וכו' אמר רב נחמן בר כהן זאת אומרת רכוב כמהלך דמי וכן הלכה.