הלכות גדולות · סימן ע״א, ב׳

(מנחות סה:) תנו רבנן וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד ממחרת השבת ממחרת יום טוב יכול ממחרת שבת בראשית ת"ל עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום א"ר יוסי ברבי יהודה כשהוא אומר עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים כל ספירתך לא תהא אלא חמשים יום ואם אומר אתה ממחרת שבת בראשית פעמים שאתה מונה חמשים ואחד חמשים ושנים חמשים ושלשה חמשים וארבעה חמשים וחמשה חמשים וששה חמשים ושבעה חמשים ושמונה חמשים ותשעה) הא מה אני מקיים ממחרת השבת ממחרת יום טוב (כ"ה בתו"כ אמור) רבי יהודה בן בתירא אומר ממחרת השבת ממחרת יום טוב יכול ממחרת שבת בראשית וכי נאמר ממחרת שבת הפסח והלא לא נאמר אלא ממחרת השבת וכל השנה כולה מלאה שבתות אלא צא ובקש אותה שבת למעלה נאמר ממחרת השבת ולמטה נאמר עד ממחרת השבת מה מחרת השבת האמור למטה רגל ותחילת רגל אף ממחרת השבת האמור כאן רגל ותחילת רגל רבי יוסי אומר ממחרת השבת ממחרת יום טוב או יכול ממחרת שבת בראשית ת"ל שבע שבתות תמימות תהיינה מי שספירתה תלויה בבית דין יצאה שבת בראשית שספירתה תלויה בכל אדם הא מה אני מקיים ממחרת השבת ממחרת יום טוב ר"ש בן אלעזר אומר ממחרת השבת ממחרת יו"ט או אינו אלא שבת בראשית כתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג לה' וכתוב אחד אומר שבעת ימים תאכל מצות וגו' הא כיצר יתקיימו שני כתובים הללו מצה הנאכלת כל שבעה אוכלה ששה מן החדש ושביעי מן הישן הא מה אני מקיים ממחרת השבת ממחרת יום טוב. מיום הביאכם תספרו יכול יקצור ויביא ויספור אימתי שירצה ת"ל מהחל חרמש בקמה תחל לספור יכול יקצור ויספור ויביא אימתי שירצה ת"ל מיום הביאכם תספרו יכול יקצור ביום ויספור ביום ויביא ביום ת"ל שבע שבתות תמימות תהיינה אימתי הן תמימות כשאתה מתחיל מבערב יכול יקצור בלילה ויספור בלילה ויביא בלילה ת"ל מיום הביאכם תספרו אין הבאה אלא ביום הא כיצד קצירה וספירה בלילה והבאה ביום (תו"כ שם) עד ממארת השבת השביעית תספרו חמשים יום זו היא שאמר רבי יוסי ברבי יהודה כל ספירתך לא תהא אלא חמשים יום תספרו חמשים יום יכול יספור חמשים ויקדש יום חמשים ואחד ת"ל שבע שבתות תמימות תהיינה אי שבע שבתות תמימות תהיינה יכול יספור ארבעים ושמונה ויקדש יום ארבעים ותשעה ת"ל תספרו חמשים יום הא כיצד מונה ארבעים ותשעה ויקדש יום חמשים ביובל. ד"א שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת והוא יום טוב כדכתיב ביהושע ויחנו בני ישראל בגלגל וגו' וסמיך ליה ויאכלו מעבור הארץ וגו' (ר"ה יג. ע"ש בתוס') אימת מיקרב עומר לאורתא דחמיסר בניסן נגהי שיתסר דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת אמר רבא לכולהו אית להו פירכא בר מתרי תנאי בתראי ומאן נינהו ר"י בן בתירא ור"ש בן אלעזר בין ממתניתא קמייתא בין ממתניתא בתרייתא דלא הוי פירכא. אמר רב אשי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי מר רב יהודאי גאון הכי אמר היכא דלא מנה עומר לילה קמא לא מני בשאר לילוותא מ"ט דבעינא שבע שבתות תמימות ולילות אבל בשאר לילוותא היכא דלא מנה מאורתא מני ביממא ושפיר דמי. (בכורים פ"א) ואלו מביאין ולא קורין הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו אם היתה אמו מישראל מביא וקורא כשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבות ישראל כשהוא בבית הכנסת אומר אלהי אבותיכם אם היתה אמו מישראל אומר אלהי אבותינו. (שמחות פי"ג) המלקט עצמות והמשמר עצמות והמוליך עצמות ממקום למקום פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה ואם רצה להחמיר על עצמו אינו מחמיר מפני כבוד עצמות רבי יוחנן בן נורי אומר ירחיק ארבע אמות ויקרא קריאת שמע בן עזאי אומר אם היו אחרים עמו בספינה מסלקן לצד אחד וקורא ר' יצחק אומר אם של קרובים פטור ואם של אחרים חייב ר"ש אומר בשבת פטור ובחול חייב ר' נתן אומר אם יש עמהם חבילה פטור מפני שזיקת שמירתן עליו אבל לא זיקת חבילה. אין מוציאין אמת המים לבית הקברות ולא יעשה שם שביל ולא ירעה בהמתו שם ולא יטייל שם ולא יעשה קפנדריא ולא ילקט משם עצים ועשבים ואם ליקט אסורין בהנאה ואם בשביל הנאת עצמו מלקטן ישרפם במקומן. כל הנחלות עוברות ממקום למקום ונעקרות ממשפחה למשפחה הקבר אינו עובר ממקום למקום ואינו נעקר ממשפחה למשפחה: