(שם ז:) תנו רבנן את ה' הוא מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם האומר לחבירו גדפת את הקערה וחיסרת קא סבר מגדף מקלל הוא ר' אלעזר בן עזריה אומר כאדם האומר לחבירו גידפת את הקערה ולא שיירת בה כלום קא סבר מגדף עובד ע"ז הוא. תניא אידך את ה' הוא מגדף בעובד ע"ז הכתוב מדבר וחכמים אומרים לא בא הכתוב אלא ליתן כרת למקלל. (שם ה.) א"ר ינאי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי נותר אחד מגופי תורה ולא למדו הכתוב אלא מגזירה שוה דא"ר יוחנן תני זבדא בן לוי אתיא קדש קדש כתיב הכא כי את קדש ה' חלל וכתיב התם ושרפת את הנותר באש וגו' מה להלן נותר אף כאן נותר. א"ר סימאי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פגול אחד מגופי תורה ולא למדו הכתוב אלא בגזירה שוה דא"ר יוחנן תני זבדאי בן לוי דיליף עון עון מנותר והנפש האכלת ממנו עונה תשא ואכליו עונו ישא מה להלן כרת אף כאן כרת. אמר אביי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי בתו מאנוסתו אחד מגופי תורה ולא למדו הכתוב אלא בגז"ש דאמר רבה אמר לי רב יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה. אמר רב אשי אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי נסקלין אחד מגופי תורה ולא למדו הכתוב אלא בגזירה שוה דילפי דמיהם דמיהם מאוב וידעוני:
הלכות גדולות · סימן ע׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.