(שם קיח. ותוספתא פי"ג) ת"ר מדיחין כלים בשבת לאותה שבת אבל לא למוצאי שבת כיצד קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן בשחרית בשחרית מדיחן לאכול בהן במנחה מן המנחה ולמעלה לא ידיח אבל כוסות קיתונות וצלוחיות מדיח והולך כל היום כולו לפי שאין קבע לשתיה. (שם ע"ב) אמרר' יותי יהא חלקי ממקיימי שלש סעודות בשבת. (שם קכ.) מצילין סל מלא ככרות אף על פי שיש בו מאה סעודות ועיגול של דבילה וחבית של יין ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ואם היו פקחין עושין עמו חשבון לאחר השבת. ולהיכן מצילין אותן לחצר המעורבת בן בתירה אומר אף לשאינה מעורבת ולשם הוא מוציא כל כלי תשמישו לובש כל שיכול ללבוש ועוטף כל שהוא יכול לעטוף רבי יוסי אומר שמונה עשר כלי וחוזר ולובש ומוציא ואומר לאחרים בואו והצילו עמי. תנו רבנן לובש ומוציא ופושט וחוזר ולובש ומוציא ופושט אפי' כל היום כולו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר שמונה עשר כלי ואלו הן שמונה עשר כלי מקטורן אונקלי ופוגדא קנבוס של פשתן וחלוק אפליון ומעפור' ושני ספרקין ושני מנעלין ושני אנפלאות ושני פרגורין וחגור שבמתניו וכובע שבראשו וסודר שבצוארו. (שם קכא.) נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מפני שאין שביתתו עליהן אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן.
הלכות גדולות · סימן ז׳, ל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.