הלכות גדולות · סימן ס״ח, א׳

דאסיר למיכל בישרא דתליש מן חיותא מקמי דתשתחיט שנאמר לא תאכל הנפש עם הבשר אפילו אוכיליה לגוי נמי אסיר דתניא (פסחים כב.) רבי נתן אומר מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת"ל ולפני עור לא תתן מכשול ומנלן דאיתסיר לבני נח שנא' אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו (סנהדרין נט:) יכול אף בשרצים כן ת"ל אך חלק מאי תלמודא דהאי אך חלק למעוטי שרצים הוא אמר רב הונא אמר קרא דמו מי שדמו חלוק מבשרו יצאו שרצים שאין דמן חלוק מבשרן. ואלו אבר ובשר המדולדלין בבהמה ושחטה לבהמה אם יכולין להעלות ארוכה משתרי בשחיטה דבהמה ואי לא לא משתרי היכי דמי כדי להעלות ארוכה כדתנן (חולין עו.) נשבר העצם אם רוב בשר קיים שחיטתו מטהרתו ואם לאו אין שחיטתו מטהרתו.