(קדושין ל:) תניא איש אמו ואביו תיראו אין לי אלא איש אשה מנין ת"ל תיראו הרי כאן שנים א"כ מה רז"ל איש איש ספק בידו לעשות אשה אין ספק בידה לעשות מפני שרשות בעלה עליה. אמר רב אידי בר אבין ואם נתגרשה שניהם שוין חייבין בכיבוד אם ואם. ומיחייב ליקורי בחייו ובמותו דתנו רבנן (שם לא:) מכבדו בחייו מכבדו במותו בחייו כיצד נשמע בדבריו שיגרו למקום לא יאמר מהרוני בשביל עצמי שלחוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי אלא מהרוני שלחוני פטרוני בשביל אבא. במותו כיצד היה אומר דבר שמועה משמו לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו והני מילי בתוך שנים עשר חידש אבל לאחר שנים עשר חודש זכרונו לחיי העוה"ב. ת"ר איזהו מורא ואיזהו כיבוד איזהו מורא לא יעמוד במקומו ולא ישב במקומו ולא יסתור את דבריו ולא יכריעו איזה הוא כיבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מוציא ומכנים.
הלכות גדולות · סימן נ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.