הלכות גדולות · סימן נ״ב, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(פסק) והיכא דנכנסת לחופה ולא נבעלה אי נמי הוא לא קא יכיל למיבעל ואישתהי גביה כמה יומי ולא יכיל למיבעל הרשות בידה אי בעיא יתבה גביה אי בעיא שקלה כתובתה ונפקא ואף על גב דיכיל למיבעל אחרות אמרה ליה מינאי לא פיש הא מסרית לך נפשאי ואסתכלת בי (קדושין מט:) וכולן אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש לו אינה מקודשת וכן שהטעתו. ההוא גברא דזבין ניכסיה דבעא למיסק לארץ ישראל לסוף לא סליק אתא לקמיה דרבא אמר להו הוו דברים שבלב ודברים שבלב אינן דברים. (תוספתא יבמות ח.) האשה רשאה להנשא אפי' לסריס האיש אינו רשאי לשתות כוס עקרין שלא תלד רבי יהודה אומר אף המסרס את הזכרים חייב את הנקבות פטור.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.