(סנהדרין מו.) תניא אמר רבי אליעזר בן יעקב שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יוונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו ולא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך. (סנהדרין ו:) ר' שמעון בן מנסיא אומר שנים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע דבריהם או משתשמע דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להם צאו ובצעו שנאמר פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש קודם שיתגלה לך הריב אתה רשאי לנטשו לאחר שיתגלה לך הריב אי אתה רשאי לנטשו. ר' יהודה בן לקיש אומר שנים שבאו לפניך לדין אחד רך ואחד חזק עד שלא תשמע דבריהם או משתשמע דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להם אין אני נזקק לכם שמא מתחייב חזק ונמצא חזק רודפו משתשמע דבריהם ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להם אין אני נזקק לכם שנאמר לא תגורו מפני איש. רבי יהושע בן קרחה אומר מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר מנין שלא ישתוק ת"ל לא תגורו מפני איש אל תכניס דבריך מפני איש. ויהיו העדים יודעין את מי הם מעידין ולפני מי הן מעידין ומי עתיד להפרע מהם שנאמר ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' ויהיו הדיינין יודעין את מי הם דנין ולפני מי הם דנין ומי עתיד להפרע מהם שנאמר אלהים נצב בעדת אל וכן ביהושפט כתיב כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר משפט שמא יאמר דיין מה לי בצער הזה ת"ל ועמכם בדבר משפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. (ב"ב קל:) אמר להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע כי אתי פסק דינאי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא איתו קמאי אי אית לי טעמא מהדרנא לכו ואי לא הדרנא בי והני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא מקרע תקרעוניה ולא מגמר תגמרוניה לא מקרע שיכתבו ואלו הן ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים וגזל וברכת השם. ואת חקתי תשמרו דברים שיצר הרע משיב עליהם ואומות העולם משיבין עליהם תשובה ואלו הן לבישת שעטנז ואכילת בשר חזיר ורוק יבמה (והרבעת כלאים ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפרי מצורע ושער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב) ושעיר המשתלח ושמא תאמר מעשה תהו הן ת"ל אני ה' אני ה' חקקתים ואין לך רשות להרהר בהן:
הלכות גדולות · סימן נ׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
