הלכות גדולות · סימן מ״ד, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(שם כח:) תנו רבנן בראשונה כל מי שאבדה לו אבידה היה נותן סימניה ונוטל משרבו הרמאין התקינו שיהו אומר לו הבא עדים שאין רמאי וטול. אבוה דרב פפא אירכס ליה חמרא אשכחיה אתא לקמיה דרבה בר רב הונא א"ל זיל אייתי סהדי דלאו רמאי את ושקול אייתי סהדי אמר להו ידעיתון ביה דרמאי הוא אמרי ליה אין אמר להו אנא רמאי אנא אמרו ליה אנן לא רמאה אנת קא אמרינן אמר רבה בר בר חנה סברא הוא דלא טרח איניש ומייתי חובה לנפשיה. וכל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל ואפילו לעולם אמר רב נחמן אמר שמואל עד שנים עשר חודש. תניא נמי הכי כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל כגון פרה וחמור מטפל בהן שנים עשר חודש מכאן והילך שם דמיהן ומניחן אמר ר"נ בר יצחק ותרנגולת כבהמה גסה דמיא. מה יהא בדמים ר' טרפון אומר ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן. (שם כט.) השתא דשרו ליה רבנן לאישתמושי בהו אע"ג דלא אשתמש בהו מחייב באחריותן והא אבדו קתני כדרבא (שם ע"ב) דאמר רבא נגנבו בליסטים מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון. ביד רחבה הוו זוזי דיתמי אתא לקמיה דרב יוסף א"ל מהו לאישתמושי בהו א"ל שפיר דמי דהכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון א"ל אביי לאו אתמר עלה אמר ר' חלבו אמר רב הונא לא שנו אלא בדמי אבידה דטרח בהו במעות אבידה דלא טרח בהו לא והני נמי כמעות אבידה דמו א"ל זיל לא קא שבקין לי דאשרינהו לך. מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אין יודע לקרות גוללן אבל לא ילמד בהן לכתחלה ולא יקרא אחר עמו. ת"ר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאלנו לאחר ופותחו וקורא בו אבל לא ילמד בו לכתחלה [ולא יקרא אחר עמו] וכן המפקיד ספר תורה אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חודש ולא יקרא בו ואם כשהוא גוללו קורא בו מותר ואם פותחו לכתחלה וקורא בו אסור.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.