(שם ע"ב) תניא הרי שהיה רבו רופא ואמר לו כחול לי עיני וסימאה חתור לי שיני והפילה שיחק באדון ויצא לחירות רבן שמעון בן גמליאל אומר ושחתה עד שיתכוין לשחתה. אמר רבא זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור מאי טעמא מנא תבירא תבר. ואמר רבא זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות ובא אחר וסילקן ואפי' הוא קדם וסילקן פטור מאי טעמא בעידנא דשדייה פסיקי גירי. (שם כח.) הרי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו ונטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו ולימא להו שקולו דידכו והבו לי דידי משום דרב יהודה דאמר רב יהודה מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו. (שם כז:) בן בג בג אומר אל תכנס לחצר חבירך ליטול את שלך שלא ברשות מפני שאתה נראה עליו כגנב אלא שבור את שניו בדין ואמור לו שלי אני נוטל. (שם ו.) אמר רב יהודה האי מאן דבעי דליהוי חסידא ליקיים מילי דנזקין רבינא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות. (שם לא.) הקדרין והזגגין שהיו מהלכין זה אחר זה נתקל הראשון ונפל והשני בראשון והשלישי בשני ראשון חייב בנזקי שני והשני בניזקי שלישי ואם מחמת ראשון נפלו ראשון חייב בנזקי כולן ואם הזהירו זה את זה פטורין. (שם ע"ב) זה בא בחביתו וזה בא בקורתו נשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך היה בעל קורה ראשון ובעל חבית אחרון נשברה חבית בקורה פטור ואם עמד בעל הקורה חייב ואם אמר לו בעל הקורה עמוד פטור היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון ונשברה חבית בקורה חייב ואם עמד בעל החבית פטור ואם אמר לו בעל חבית עמוד חייב. וכן זה בא בנרו וזה בא בפשתנו. (שם לב.) שנים שהיו מהלכין ברשות הרבים אחד רץ ואחד מהלך או שהיו שניהם רצין והזיקו זה את זה שניהם פטורין (שם ע"ב) המבקע ברשות היחיד והזיק ברשות הרבים ברשות הרבים והזיק ברשות היחיד ברשות היחיד והזיק ברשות היחיד אחר חייב. ת"ר הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות ונתזה בקעת וטפחה לו על פניו ומת פטור ואם נכנס ברשות ומת חייב.
הלכות גדולות · סימן מ״ג, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
