(שם ד:) תני רבי אושעיא שלשה עשר אבות נזיקין שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר נזק וצער וריפוי ושבת ובושת וארבעה דתנן הרי שלשה עשר. תני רבי חייא עשרים וארבעה אבות נזיקין תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה גנב וגזלן ועדים זוממין והאונס והמפתה והמוציא שם רע והמטמא והמדמע והמנסך והנך שלשה עשר הרי עשרים וארבעה. (גיטין מח:) הניזקין שמין להם בעדית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית ר' מאיר אומר אף כתובת אשה בבינונית וליתא לדרבי מאיר היכא דאיכא זיבורית. אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית ואין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית. אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון אשה ובנות מנכסים משועבדין מפני תיקון העולם המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם.
הלכות גדולות · סימן מ״ג, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.