הלכות גדולות · סימן ל״ו, ז׳

(שם ע"ב) ת"ר נאמן תינוק לומר כך אמר לי אבא משפחה זו טמאה משפחה זו טהורה טמאה וטהורה סלקא דעתך אלא משפחה זו כשרה לכהונה משפחה זו פסולה ושאכלנו בקצצה שלבית פלוני בפלוני ושהיינו מוליכין חלה ומתנות לפלוני כהן על ידי עצמו אבל לא ע"י אחרים וכולן אם היה גוי ונתגייר עבד ונשתחרר אין נאמנין רבי יוחנן בן ברוקה אומר נאמנין. אהידי אילימא אסיפא אפוקי ממונא היא אלא ארישא וכולן אם היה גוי ונתגייר עבד ונשתחרר אין נאמנין רבי יוחנן בן ברוקה אומר נאמנין במאי קא מיפלגי תנא קמא סבר כיון דגוי הוה לא דייק ור' יוחנן בן ברוקה סבר כיון דדעתיה לאיגיורי מידק דייק וליתא לדרבי יוחנן ברוקה. מאי קצצה ת"ר אחד מן האחין שנשא אשה שאינה הוגנת לו באין בני משפחה ומביאין חבית מליאה פירות ושוברין אותה באמצע רחבה ואומר אחינו בית ישראל שמעו אחינו פלוני נשא אשה שאינה הוגנת לו ומתיראין אנו שמא יתערב זרעו בזרענו וזו היא קצצה שהתינוק נאמן עליה. (שם מ.) יתומה שנתארסה ונתגרשה ר' אליעזר אומר האונס חייב והמפתה פטור אמר רבי זירא אמר רבה בר רב שילת אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה אמר רב הלכה כרבי אלעזר קרי רב עליה דר' אליעזר טובניא דחכימי. (שם מג.) אמר רב יהודה אמר רב בת הניזונית מן האחין מעשה ידיה לעצמה אמר רב כהנא מאי טעמא דרב דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו והלכה כרב. (שם ע"ב) המארס את בתו וגירשה ארסה ונתארמלה כתובתה שלו השיאה וגירשה השיאה ונתארמלה כתובתה שלה רבייוסי אומר הראשונה של אב אמרו לי משהשיאה אין לאביה רשות בה. מגבא מאימת גביא אמר רב הונא מנה מאתים מן האירוסין ותוספת מן הנשואין ורב אסי אמר אחד זה ואחד זה מן הנשואין. (שם מד.) מאי הוי עלה דכתובה ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי אלעזר בן שמוע מנה מאתים מן האירוסין ותוספת מן הנשואין וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה מן הנשואין והלכתא אחד זה ואחד זה מן הנשואין.