הלכות גדולות · סימן ל״ה, ב׳

(גיטין מד.) בעי (דף פז) מיניה מרבי אמי עבד שהפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם מהו שיטול את דמיו. ת"ש דשלח ר' אמי מני אמי בר נתן תורה יוצא לכל ישראל עבד שהפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם מותר ליטול את דמיו וכותב ומעלה בערכיים מפני שהוא כמציל מידם. א"ר יהושע בן לוי המוכר עבדו לגוי קונסין אותו עד מאה בדמיו ועבד יוצא לחירות דוקא או לאו דוקא ת"ש דאמר ר"ש בן לקיש המוכר בהמה גסה לגוים קונסין אותו עד עשרה בדמיה שאני עבד דכל יומא ויומא קא מפיק עליה ממצות. איכא דאמרי אמר רבי יהושע בן לוי המוכר עבדו לגוי קונסין אותו עד עשרה בדמיו דוקא או לאו דוקא ת"ש דאמר ריש לקיש המוכר בהמה גסה לגוי קונסין אותו עד מאה בדמיה שאני עבד דלא הדר ליה דכיון דזבניה לגוי נפק ליה לחירות ואף ע"ג דקנסין ליה עד עשרה בדמיו לא איפשר לאהדורי ליה בהמה מ"ט משום דהדרה ליה ליקנסיה טפי חד. פירוש עשרה בדעבד וחד דמי עבד אלא עבד מילתא דלא שכיחא היא ומילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן. (שם לח.) אמר רבה בהני תלת מילי נחתין בעלי בתים מנכסייהו דמשחררי עבדי ודסיירי נכסייהו בשבתא וקבעין סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן שתי משפחות גדולות היו בירושלים אחת קבעה סעודתה בערב שבת ואחת קבעה סעודתה בשבת בשעת בית המדרש ושתיהן נעקרו. אמר רבה אמר רב המקדיש עבדו יצא לחירות מאי טעמא גופא לא קדיש לדמי לא קאמר דלהוי עם קדוש קאמר ורב יוסף אמר רב המפקיר עבדו יצא לחירות מאן דאמר מקדיש כל שכן מפקיר ומאן דאמר מפקיר אבל מקדיש לדמי קאמר ולא יצא לחירות. צריך גט שיחרור או אין צריך גט שיחרור ת"ש דאמר רב חייא בר אבין אמר רב אחד זה ואחד זה יצא לחירות וצריך גט שיחרור. (שם מ.) אמר אמימרהמפקיר עבדו ומת אותו עבד אין לו תקנה מאי טעמא גופא לא קני ליה איסורא הוא דאיכא גביה ואיסורא לבניה לא מורית. (גיטין כג:)האומר לשפחתו הרי את שפחה וולדך בן חורין אם היתה עוברה זכתה לו. (קדושין סט.) האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבר ולדה כמוה דברי ר' יוסי הגלילי וחכמים אומרים דבריו קיימין משום שנאמר האשה וילדיה תהיה קרא מאי תלמודיה לרבנן אמר רבא קרא לרבי יוסי הגלילי הוא דקתני ולדה כמוה שנאמר האשה וילדיה תהיה לאדניה בזמן שהאשה לאדניה ולדה לאדניה אין האשה לאדניה אין ולדה לאדניה והלכה כחכמים. (גיטין מב.) הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחירות שייר כל שהו לא יצא לחירות.הכותב שטר גירושין לשפחתו רבי חנינא בן גמליאל אומר אינה בת חורין עד שיכתוב גט חירות וחכמים אומרים הרי זו בת חורין והלכה כחכמים אמר לה הרי את בת חורין ולא כתב לה גט הרי היא בת חורין וחכמים אומרים אינה בת חורין עד שיכתוב לה גט חירות. (גיטין מ:) מי שמת ואמר פלוני עבדי עשיתיו בן חורין הרי זה בן חורין וצריך גט שיחרור ממנו ומיורשיו. כתבתי לו שטר של שחרור הרי זה בן חורין ויחוש לעצמו עד שיטול השטר בידו: