הלכות גדולות · סימן ל״ב, י״ב

(שם עה.) ת"ר איזהו פצוע דכא כל שנפצעו ביצים שלו ואפילו נקבו ואפילו נמוקו ואפילו חסרו אמר רבי ישמעאל משום ר' יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא סריס חמה וכשר סריס חמה סלקא דעתך אלא אימא כסריס חמה וכשר (שם ע"ב) וממאי דהאי פצוע דכא שנפצעו ביצים שלו הוא מכדי לא יבא פצוע דכא סתמא כתיב ולא יבא פצוע בביצים לא כתיב אימא אפילו איפצע מוחיה אמרי היינו דאמר ליה ההוא מרבנן לרבא ממאי דהאי פצוע דכא דנפצעו ביצים שלו הוא דילמא דאיפצע מוחיה אמר ליה מסתברא הואיל ובכולו נחית לדארי וקא מזהר עילוי בנייהו דפסילי והאי פצוע דכא לא קא מדכר דפסיל ש"מ פצוע בדוכתא דמוליד הוא ודלמא הוא נינהו דאסיר וחס רחמנא עילויה זרעיה דלא ניפסיל אלא מנלן אמר קרא לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה מה כרות שפכה במקום דמוליד אף פצוע דכא במקום דמוליד וכרות שפכה גופיה מנלן אימא אצבעתיה כרות שפכה כתיב במקום שפיכה ואימא חוטמו דבמקום שפיכה הוא מי כתיב בשפוך כרות שפכה כתיב מי שעל ידי כריתה שותת שלא על ידי כריתה מקלח לאפוקי האי דאידי ואידי שותת הוא. פצוע לא תימא דנפצעו ביצים שלו ותו לא אלא אפילו נפצע הגיד ואפילו נפצעו גידי ביצים דאמר רבא פצוע בכולן דכא בכולן כרות בכולן פצוע בין שנפצע הגיד ובין שנפצעו ביצים ובין שנפצעו גידי ביצים דכא בין שנידך הגיד ובין שנידכו ביצים ובין שנידכו גידי ביצים כרות שפכה בין שנכרת הגיד ובין שנכרתו ביצים ובין שנכרתו גידי ביצים.