הלכות גדולות · סימן ל״א, ו׳

(פסק) ואלו אתתא דגרשה גברא ואינסיבה לאחרינא ומית אי נמי גרשה ואהדרה גברא קמא ואוליד מינה ברתא ההיא ברתא שריא לכהן (שם יא:) דכתיב לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה וגו' מאי היא תועבה ואין בניה תועבים. וצרת חלוצה שריא לכהן דתנן (שם מג:) ארבעה אחים נשואין ארבע נשים ומתו רצה הגדול שבאחים ליבם את כולן הרשות בידו. מי שהיה נשוי שתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה (שם מד.) היתה אחת כשרה ואחת פתולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מיבם מיבם לכשרה. ואמר רב יוסף כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין להם אלמא צרת חלוצה שריא לכהן (שם כב.) מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אשת אחיו ליבום ואחיו הוא לכל דבר חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית. מי שיש לו בן מכל מקום פוטר את אשת אביו מן היבום וחייב על מכתו ועל קללתו ובנו הוא לכל דבר חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית. אח מ"מ לאתויי מאי אמר רב יהודה לאתויי ממזר. ואחיו ובנו לכל דבר (שם ע"ב) למאי הלכתא לירשו וליטמא לו חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית מאי טעמא דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדניה. בן מכל מקום לאתויי מאי אמר רב יהודה לאתויי ממזר מאי טעמא דכתיב ובן אין לו עיין עליו. תני כי ישבו אחים יחדו וגו' ובן אין לו אין לי אלא בן בן הבן ובת הבן ובת בן הבן ובן הבת ובת הבת ובת בן הבת מנין ת"ל ובן אין לו מ"מ אי לאו אין לו הוה אמינא בת לא פטרא מן יבום כדאשכחן בבן סורר ומורה דדוקא בן ולא בת לענין יבום נמי כתיב אין לו. (קדושין יד.) וקונה את עצמה במיתת היבם מנלן קל וחומר ומה אשת איש שהיא בחנק מיתת הבעל מתירתה זו שהיא בלאו לא כ"ש (יבמות נ:) ומאי טעמא אמור רבנן גט ביבמה מהני משום דמהני בעלמא דאי אמרת לא מהני אתו למימר גט להוציא וחליצה להוציא ומה גט ביבמה לא מהני חליצה נמי לא מהניא ואתי למיבעל אחר חליצה ומאי טעמא אמור רבנן מאמר ביבמה מהני משום דמהני בעלמא דאי אמרת לא מהני אמרי מאמר לקנות וביאה לקנות ומדמאמר לא קני ביאה נמי לא קניא ואתי למיבעל אחר ביאה ומאי טעמא אמור רבנן פסולה יש אחריה כלום או ביאה אחר גט היא גזירה ביאה אחר גט משום ביאה אחר חליצה ואי ביאה אחר מאמר היא גזירה ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה ומאי טעמא אמור רבנן חליצה פסולה אין אחריה כלום אמרי מאי ניגזר ניגזר חליצה אחר גט משום חליצה אחר חליצה כל הכי תחלוץ ותזיל נגזר חליצה אחר מאמר משום חליצה אחר ביאה אטו חליצה אחר מאמר מי לא בעי גט למאמרו חליצה אחר ביאה נמי בעי [גט] לביאתו. (שם נב.) אמר רב הונא מצות יבמין מקדש ואח"כ בועל ואם בעל ועשה מאמר קנה בעל ועשה מאמר מביאה הוא דקני ליה אימא ואם בעל בלא מאמר קנה והתניא לוקה מכת מרדות מדרבנן כי הא דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה. מאמר קדושין ביבמה כיצד מאמר נתן לה כסף או שוה כסף ואמר לה הרי את מקודשת לי ובשטר שטר כיצד כדאמרי רבנן כתב לה על הנייר או על החרס אע"פ שאין בו שוה פרוטה בתך מקודשת לי בתך מאורסת לי בתך לי לאינתו הרי זו מקודשת מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר שטר כתובת יבמין כיצד אני פלוני בן פלוני קבילת פלנית יבמתי עלי לזונה ולפרנסה כראוי ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. (קדושין יד.) היבמה נקנית בביאה וקונה את עצמה בחליצה ובמיתת היבם נקנית בביאה מנלן דכתיב יבמה יבא עליה ואימא לכולהו מילי כאשה לא ס"ד דתני איכול יהו כסף ושטר גומרין בה כדרך שהביאה גומרת בה ת"ל יבמה יבא עליה ביאה גומרת בה ואין כסף ושטר גומרין בה. וקונה את עצמה בחליצה מנלן דכתיב בית חלוץ הנעל כיון שחלצה לו נעל הותרה לכל ישראל. (יבמות קכא.) נפל במים שאין להם סוף בשני עדים ודאי מימת מיית לגבי ממון נחתין יורשים לנכסיו לגבי אשה אחמירו ביה רבנן עד דאמרי סימני פדחתו וחוטמו ושאר סימנין שלו אם כן כי נישאת בעד אחד תצא אקילו בה רבנן כל היכא דאיכא עד אחד ודאי איכא עד אחד בהדיה אלא אתרמויי הוא דלא קא מתרמו בהדי הדדי. (שם צג:) בעו מיניה מרב ששת עד אחד ביבמה לשוק מהו אמר להו תניתוה אמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך ונשאת וקא מוקים לה רב ששת בעד אחד ואף על גב דקא מדחו לה רבנן למתניתין רב ששת בעד אחד מוקים לה ולהיתירא קא פשיט דקאמרינן (שם צד.) רבא אמר קל וחומר לאיסור כרת התרתה לאיסור לאו לא כל שכן ואע"ג דאמר ליה ההוא מרבנן לרבא רבא דקאמר להיתירא קאמר וקמו להו רב ששת ורבא בחדא שיטתא להיתירא ש"מ עד אחד ביבמה לשוק כשר השתא דאמרת עד אחד כשר דשויוהא רבנן כאשה שהלך בעלה למדינת הים כאשה לכולא מילתא וקתני גבי אשה (שם קכב.) הוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ומפי אשה ואשה מפי אשה ומפי עבד ומפי שפחה והדא יבמה שריא לאינסובי: (שם קיז.) הכל נאמנין להעידה חוץ מחמותה ובת חמותה צרתה ויבמתה ובת בעלה ומה בין גט למיתה כתב מוכיח (שם ע"ב) עד אומר מת ונשאת בא אחר ואמר לא מת הרי זו לא תצא עד אומר מת ושנים אומרים לא מת אף על פי שנשאת תצא שנים אומרים מת ועד אומר לא מת אף על פי שלא נשאת תנשא.