(פסק) ושומרת יבם דמזניא אע"ג דיבת דילה כהן הוא לא תימא כאשת איש דמיא ואסירא אלא פנויה היא ושריא ליה דכתיב ואמרה האשה אמן אמן ותנן (סוטה יח:) על מה היא אומרת אמן אמן. אמן על האלה אמן על השבועה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה. ואמר רב המנונא שומרת יבם שזנתה אסורה ליבם ואמרי במערבא לית הלכתא כרב המנונא אלא שריא ליבם דתנן (יבמות פא.) הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה בא עליה פסלה טעמא דבא עליה פסלה דקא משתמש באשת אח הא בעלוה אחרים לא פסלוה והא קשיא מתניתין אמן שלא שטיתי שומרת יבם וכנוסה אמרי ההיא רבי עקיבא היא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין ולית הלכתא כוותיה אלא שומרת יבם שזינתה מותרת ליבמה אלמא פנויה היא ושריא ליבמה דהא אמרינן (יבמות סא:) לית הלכתא כר' אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה:
הלכות גדולות · סימן ל״א, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.