דאלו מאן דשכיב בלא זרעא ואית ליה אחא מאבוה מיחייב ליבומה לאיתתיה והני מילי אחי דהוו להו ישיבה אחת בעולם אבל איתיליד ליה אחא בתר דשכיב ההוא לא מיחייב ליבומי שנאמר כי ישבו אחים יחדו. (שם יז:) אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא אמר רב יהודה אמר קרא כי ישבו אחים יחדו שהיתה להם ישיבה בעולם פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו יחדו המיוחדים בנחלה פרט לאחים מן האם רבה אמר אחים מן האם לא צריכי קרא ילפי אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם. והיכא דהוו תרי תלתא אחי גדול מיבם דתנן (שם כד.) מצוה בגדול ליבם מדאורייתא מנלן דכתיב והיה הבכור אשר תלד ות"ר והי' הבכור מכאן שמצוה בגדול ליבם אשר תלד פרט לאילונית שאינה יולדת ותנן נמי וכולן שנמצאו אילוניות צרותיהן מותרות יקום על שם אחיו בנחלה כדתנן הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו אתה אומר לנחלה או אינו אלא אם היה שמו יוסף קורין אותו יוסף יוחנן קורין אותו יוחנן נא' כאן יקום על שם אחיו ונאמר להלן על שם אחיהם מה להלן נחלה אף כאן נמי נחלה ולא ימחה שמו מישראל פרט לסריס ששמו מחוי כדתנן הסריס לא חולץ ולא חולצין את אשתו ואי לא ניחא ליה לגדול דליבם אמרינן להו להנך אחי אחריני מאן דניחא ליה ליבומי מיבם דתנן (שם לט.) מצוה בגדול ליבם לא רצה מחזרין על כל האחין לא רצו חוזרין אצל גדול ואומר לו עליך מצוה או חלוץ או יבם תלה בקטן עד שיגדל ובגדול כל היכא דנפלה ליה יבמה ושבקה לדילה וקדשה לאחותה אסירן ליה תרוייהו ואם מתה יבמתו שריא ליה הא דקדיש ואם מתה הא דקדיש.שרי ביבמתו. (שם ל.) א"ר יהודה אמר רב כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לו בנים ואסורה דבעידנא דנפל קמיה אחות אשתו הואי שויוה רבנן כאשת אח שיש לו בנים דאף על גב דמתה אשתו לא משתריא ליה. ומאן דחלץ ליבמתיה והדר נסבה אי נמי נסבה אחוה ויליד מינה ולד ההוא ולד כשר הוא דאיתמר (שם י:) החולץ ליבמתו וחזר וקדשה אמר ריש לקיש הוא אינו חייב על חלוצה כרת והאחין חייבין על חלוצה כרת ובין הוא ובין האחין חייבין על הצרה כרת ורבי יוחנן אמר בין הוא ובין האחין אין חייבין לא על חלוצה כרת ולא על צרה כרת והלכתא כרבי יוחנן. (שם יא.) איתמר נמי הבא על יבמתו וחזר ובא הוא או אחד מן האחים על צרתה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעשה וחד אמר בכרת מ"ד בעשה כר' יוחנן ומ"ד בכרת כר"ש בן לקיש וקיימא לן כל היכא דפליגי ר' אחא ורבינא בכל התורה כולה הלכתא כמאן דמקיל הלכך הולד כשר:
הלכות גדולות · סימן ל״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
