הלכות גדולות · סימן כ״ט, ג׳

(שם כא.) ת"ר מה הן שניות אם אמו ואם אביו אשת אבי אביו ואשת אבי אמו ואשת אחי האב מן האם ואשת אחי האם מן האב וכלת בנו וכלת בתו. מותר אדם באשת חמיו ובאשת חורגו ואסור בבת חורגו דבת חורגו דאורייתא היא וחורגו מותר באשתו ובבתו ואשת חורגו אומרת לו אני מותרת לך ובתי אסורה לך (שם ע"ב) אמימר אכשר באשת אחי אבי אביו ובאחות אבי אביו נושא אדם אשת בן אחיו ואשת בן אחותו. אם חמותו ערוה אחותה מותרת אם חמיו ערוה אחותה מותרת. מותר אדם באם אשת אחיו מאמו ובאם אשת אחי אביו מאמו ובאם אשת בנו ובאם אנוסתו לאחר מיתה ובאחות אנוסתו לאחר מיתה ובאם אשת אחיו שלא היה בעולמו ובאם כלתו ובאם אשת אביו ובאם אשת אחי אביו ובאם בת בנה של אשתו שהיא אשת חורגו ואי אתה יכול לומר אם אם חמותו ואם אם חמיו ואם אחות אמו ואם אמו ואם אחות אביו מפני שהן שניות ואי אתה אומר אמותיהן של שאר עריות מפני שהן עריות. מותר אדם באחות אם אמו ובאחות אם אביו ובאחות אשת אבי אביו ובאחות אשת אבי אמו ובאחות אשת אחי האב מן האם ובאחות אשת אחי האם מן האב ובאשת אחי אבי האב מן האם ובאשת אחי אבי האם מן האב ובאחות כלת בנו ובאחות כלת בתו ובאחות אשת אחי האם מן האם ובאחות רביעית שבחמיו ובאחות רביעית שבחמותו ואין אתה יכול לומר אחות שלישית שבבנו ואחות ג' שבבתו ואחות ג' שבבנה של אשתו ואחות ג' שבבתה של אשתו מפני שהן שניות. (שם כא.) אמר רב הונא רמז לשניות מן התורה מנין כי את כל התועבות האל האל קשות מכלל דאיכא רכות ומאי נינהו שמות מאי משמע דהאי אל לשון קשה הוא דכתיב ואת אילי הארץ לקח אל קשה אלה קשה מאל. (שם צז.) נושאין על האנוסה ועל המפותה כיצד נושא אדם אם אנוסתו ואם אמה דאנוסתו ואם אביה דאנוסתו ובת אנוסתו ובת בתה דאנוסתו ובת בנה דאנוסתו ואחות אנוסתו לאחר המיתה דתנו רבנן אנס אשה מותר לישא בתה וכן בת בתה ובת בנה וכן לישא אמה וכן אם אמה ואמה ואחותה אבל בחיי אנוסתו אסור דתניא הנטען מן האשה אסור באמה בבתה ובאחותה וכן אם אמה ואם אביה וכן בת בתה ובת בנה האונס והמפתה על הנשואה חייב כיצד האונס אם אשתו אם אמה ואם אביה ובת אשתו ובת בתה ובת בנה בין בחיי אשתו ובין לאחר מיתת אשתו חייב עליה כרת דכתיב כי כל אשר יעשה וגו' אבל נשא אשה ואנס אחותה בחיי אשתו הוא דחייב עליה כרת (שם מט.) אבל לאחר מיתת אשתו קאי באיסורא ולא מיחייב כרת דכתיב עליה בחייה בחייה הוא דמיחייב עלה כרת אבל לאחר מיתה לא. (שם צז.) נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו כיצד ראובן אנס אשה ועמד בנו ונשאה אה נשאה לאחר מיתת אביו מותר בחיי אביו אסור דתנן נושאין על האנוסה ועל המפותה מה להלן לאחר מיתת אנוסתו מותר בחיי אנוסתו אסור אף כאן לאחר מיתת אביו מותר בחיי אביו אסור. (שם) נושא אדם אנוסת בנו ומפותת בנו כיצד בנו של ראובן אנס אשה ועמד אביו ונשאה אם נשאה לאחר מיתת בנו מותר בחיי בנו אסור דתנן נושאין על האנוסה ועל המפותה מה להלן אחר מיתת אנוסתו מותר בחיי אנוסתו אסור אף כאן אחר מיתת בנו מותר בחיי בנו אסור ר' יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו מאי טעמא דכתיב לא יגלה כנף אביו כנף שראה אביו לא יגלה ואפילו לאחר מיתת אביו לא יגלה וליתה לדרבי יהודה. ורבנן לא יגלה כנף אביו בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר אלמא שומרת יבם שהיא ראויה לאביו לא יגלה ואם בא עליה בחיי אביו חייב עליה משום שומרת יבם של אביו ומשום אשת אחי אביו ומשום יבמה לשוק אבל בא עליה לאחר מיתת אביו אינו חייב עליה אלא משום שומרת יבם של אביו ומשום אשת אחי אביו אבל משום יבמה לשוק לא מאי טעמא בחיי אביו הוא דמיקריא יבמה אבל לאחר מיתה לא (שם כא.) אמו ערוה אם אמו שנייה בתו ערוה שלישית שבבתו שנייה בת בתו ערוה בת בת בתו שנייה בת בנו ערוה שלישית שבבנו שנייה אשת אביו ערוה אשת אבי אביו שנייה בת אשתו ערוה שלישית שבבתה של אשתו שנייה בת בתה של אשתו ערוה בת בת בתה שנייה בת בנה ערוה שלישית שבבנה שנייה חמותו ערוה שלישית שבחמותו שנייה אם חמותו ערוה אם אם חמותו שנייה אחות אמו ערוה אם אחות אמו שנייה אחות אשתו ערוה אשת אחיו מאמו ערוה אשת אחי האם מן האב גזירה אשת אחי האם מן האם גזירה לגזירה ואסירא. כלתו ערוה כלת בתו גזירה אשת בנו ערוה כלת בנו שנייה אמו ערוה אשת אבי אמו גזרה אשת אביו ערוה אם אשת אביו גזירה אחות אביו ערוה אם אחות אביו גזירה אחותו מאביו ערוה אם אם אחותו מאביו גזירה אשת אחיו מאביו ערוה אשת אחי האב מן האם שניה אשת אחי אביו ערוה אשת אחי האם גזירה. אשת דודו ערוה אם אשת דודו גזירה. (יבמות נד:) ארבעה קראי הוו ערות אשת אחיך לא תגלה באשת אח מן האב ומן האם (שם נה.) ערות אחיך הוא לחייבו על אשת אחיו מן האם ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא לחייבו על אשת אח שאין לה בנים ממנו בחיי בעלה ואף על גב דמשתריא ליה ערות אחיו גלה לחייבו על אשת אח שיש לה בנים לאחר מיתת בעלה: