(שם כ.) כלל אמרו ביבמה כל שאיסורה איסור ערוה לא חולצת ולא מתייבמת איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת. כל שאיסורה איסור ערוה לא חולצת ולא מתייבמת כיצד אחיו של ראובן שנשא בתו של ראובן או אחת מחמש עשרה עריות הן וצרותיהן וצרות צרותיהן לא חולצות ולא מתייבמות. איסור מצוה חולצת ולא מתייבמת כיצד אחיו של ראובן מאביו נשא אם אמו של ראובן או אשת אבי אמו של ראובן או אשת אחי האם מן האב של ראובן או [אשת] אחי האם מן האב ומן האם של ראובן או אחיו מאביו שנשא כלת בנו של ראובן או כלת בתו של ראובן או שלישית שבבנו שהיא בת בן בנו של ראובן או שלישית שבבתו שהיא בת בן בתו של ראובן [או שלישית שבבנה שהיא בת בן בנה של אשתו של ראובן] או שלישית שבבתה שהיא בת בן בתה של אשתו של ראובן או רביעית שבחמיו שהיא אם אם חמיו של ראובן או רביעית שבחמותו שהיא אם אם חמותו של ראובן (או אחיו מאביו שנשא אשת אחי האם מן האם של ראובן) הרי אלו כולן חולצות ולא מתייבמות שכולן שניות ליבם ולא שניות לבעל ואי אתה יכול לומר אם אביו ואשת אבי אביו ואשת אחי האב מן האם שהן שניות לבעל ושניות ליבם. איסור קדושה חולצת ולא מתייבמת כיצד כגון אלמנה בין מן האירוסין ובין מן הנשואין שנפלה לפני כהן גדול או גרושה בין מן האירוסין ובין מן הנשואין שנפלה לפני כהן הדיוט או שנשא אחיו אחת מכל הנשים שהן פסולות לכהונה הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ואם ייבם אחת מאיסור מצוה כופין אותו להוציא ואין לה כתובה והולד כשר ואם מת ולא נתגרשה לא פסלה מן הכהונה ואם ייבם אחת מאיסור קדושה כופין אותו להוציא ויש לה כתובה והוולד חלל ופסלה מן הכהונה אחותה שהיא יבמתה דאיסור ערוה חולצת ולא מתייבמת כיצד אחיו של ראובן נשאה אחות חמותו של ראובן וחמותו של ראובן נשואה לשמעון אחיו ואחר כך מתי שניהם חמותו שהיא ערוה פטורה מן החליצה ומן היבום אחות חמותו או חולצת או מתייבמת או שנשא אחות אם חמותו של ראובן ואם חמותו של ראובן נשואה לאחיו אם חמותו ערוה אחותה מותרת. או שנשא אחות אם חמיו של ראובן ואם חמיו של ראובן נשואה לאחיו אם חמיו ערוה אחותה מותרת. או שנשא אחות אשת אחיו מאמו שנשואה לאחיו מאביו אשת אחיו מאמו שנשואה לאחיו מאביו ערוה אחותה מותרת. או שנשא אחות אשת אחיו שלא היה בעולמו ואשת אחיו שלא היה בעולמו נשואה לאחיו אשת אחיו שלא היה בעולמו ערוה אחותה או חולצת או מתייבמת. או שנשא אחות כלתו וכלתו נשואה לאחיו כלתו שהיא נשואה לאחיו ערוה אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת. ואחיות כולהו דאיסור ערוה או חולצת או מתייבמת ואי אתה יכול לומר אחיות שאר עריות מפני שאחיותיהן עריות. (שם פד.) שניות מדברי סופרים שניה לבעל ולא שניה ליבם אסורה לבעל ומותרת ליבם שניה ליבם ולא שניה לבעל אסורה ליבם ומותרת לבעל שניה לזה ולזה אסורה לזה ולזה. כל שניה שהיא שניה לבעל ואין שניה ליבם מבעל אין לה כתובה ואין לה מזונות והולד כשר וכופין אותו להוציא מן יבם יש לה כתובה ויש לה מזונות והולד כשר ואין כופין אותו להוציא. כל שניה שאינה שניה לבעל והיא שניה ליבם מבעל יש לה כתובה ויש לה מזונות והולד כשר ואין כופין אותו להוציא מן יבם חולצת ולא מתייבמת ואם נשא אין לה כתובה ואין לה מזונות והולד כשר וכופין אותו להוציא. כל שניה שהיא שניה לבעל והיא שניה ליבם משניהם אין לה כתובה ואין לה מזונות והולד כשר וכופין אותו להוציא. כל שניה שהיא שניה לבעל ואין שניה ליבם ומת או חולצת או מתייבמת. כל שניה שהיא שניה ליבם ואין שניה לבעל ומת חולצת ולא מתייבמת. כל שניה שהיא שניה ליבם ולבעל ומת חולצת ולא מתייבמת. מי שהיה נשוי שתי נשים אחת שניה לבעל ואחת שניה ליבם ומת כשהוא מיבם מיבם לשניה דבעל כשהוא חולץ חולץ לשניה שלו. מי שהיה נשוי שתי נשים שתיהם שניות לבעל ולא שניות ליבם ומת עומד יבם ומיבם לאיזו שירצה. מי שהיה נשוי שתי נשים שתיהן שניות ליבם ולא שניות לבעל ומת חליצתה של אחת מהם פוטרת צרתה. מי שהיה נשוי שתי נשים שתיהן שטות לבעל וליבם ומת חולץ לאחת מהם. מי שהיה נשוי שתי נשים אחת שניה לבעל ואחת אשה אחרת ומת מיבם לאיזו שירצה או חולץ לאיזו שירצה. מי שהיה נשוי שתי נשים אחת שניה ליבם ואחת אשה אחרת ומת כשהוא מיבם מיבם לאשה אחרת (או חולץ) כשהוא חולץ חולץ לשניה לו. מי שהיה נשוי שתי נשים אחת שניה לבעל ואחת מחזיר גרושתו משנשאת ומת כשהוא מיבם מיבם לשניה דבעל כשהוא חולץ חולץ למחזיר גרושתו של אחיו משנשאת. מי שהיה נשוי שתי נשים אחת שניה ליבם ואחת מחזיר גרושתו משנשאת ומת חליצתה של אחת מהם פוטרת צרתה. (מי שהיה נשוי שניה לבעל ולא שניה ליבם ומת או חולצת או מתייבמת. מי שהיה נשוי שניה ליבם ולא שניה לבעל ומת חולצת ולא מתיבמת. מי שהיה נשוי שניה לבעל והיא שניה ליבם ומת חולצת ולא מתייבמת 2). (שם מד.) מי שהיה נשוי שתי נשים ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה. יש מיבם לאחת וחולץ לאחת כיצד אחיו של ראובן נשא שתי נשים ומת עמד ראובן ויבם אחת מהם והלכה צרתה ונשאת לאחר ונמצאת יבמתו אילונית תצא צרתה מזה ומזה וצריכה חליצה. יש חולץ לצרת בתו כיצד אחיו של ראובן נשא שתי נשים אחת מהן בתו של ראובן ומת צרת בתו פטורה מן החליצה ומן היבום הלכה צרה ונשאת ולאחר שנשאת נמצאת בתו של ראובן אילונית תצא צרתה מזה ומזה וצריכה חליצה וכן כל עריות שנמצאו אילונית צרותיהן מותרות לאחים אבל נשאו צרות ואחר כך נמצאו עריות אילונית כל צרה וצרה תצא מזה ומזה וצריכה חליצה. (שם מ:) אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל הבא על צרת חלוצתו הולד ממזר ולית הלכתא כוותיה: (דף נ) מותר אדם באם צרת חלוצתו ובאם אמה דצרת חלוצתו ובאם אביה דצרת חלוצתו ובבת צרת חלוצתו ובבת בתה דצרת חלוצתו ובבת בנה דצרת חלוצתו ובאחות דצרת חלוצתו הרי אלו כולן מותרות לו וכולן או חולצת או מתייבמת. אסור אדם בצרת אם חלוצתו ובצרת אם אמה דחלוצתו ובצרת אם אביה דחלוצתו ובצרת בת חלוצתו ובצרת בת בתה דחלוצתו ובצרת בת בנה דחלוצתו ובצרת אחות חלוצתו כולן אסורות לו וכולן חולצות ולא מתייבמות. (שם) מותר לאדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו מאי מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו מיבם אדם לאם צרת חלוצתו. כיצד שלשה אחים שנים מהם אחד נשא אמה ואחד נשא בתה ויש לו אשה אחרת ואחד מופנה מת אחד מהם שנשא בתה ואשה אחרת עמד מופנה וחלץ לאשה אחרת ואחר כך מת אחיו עמד מופנה ויבם לאם צרת חלוצתו זו היא ששנינו מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו לענין יבום אבל חליצה חליץ מאי ואסור בצרת קרובת חלוצתו חולץ אדם לצרת אם חלוצתו כיצד שלשה אחים שנים מהם אחד נשא אמה ואשה אחרת ואחד נשא בתה ואחד מופנה מת אחד מהם שנשא בתה וחלץ לה מופנה ואחר כך מת אחיו ועמד מופנה וחלץ לצרת אם חלוצתו וזו היא ששנינו אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו. (שם) א"ר שמעון בן לקיש כאן שנה רבי אחות גרושה אסורה מדברי תורה ואחות חלוצה אסורה מדברי סופרים. אחות גרושה אסורה מדברי תורה לא חולצת ולא מתייבמת כיצד שני אחים נשואים שתי אחיות עמד אחד מהם וגירש את אשתו ואחר כך מת אחיו זו אחות גרושתו לא חולצת ולא מתייבמת וזו היא ששנה רבי אחות גרושה אסורה מדברי תורה אחות חלוצה אסורה מדברי סופרים כיצד שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד מופנה מת אחד מבעלי אחיות וחלץ לה מופנה ואח"כ מת אחיו השני עומד מופנה וחולץ לאחות חלוצתו. (שם יג:) החולץ לצרת בתו או לצרת בת בתו [או לצרת בת בנו] או לצרת בת אשתו או לצרת בת בתה או לצרת בת בנה או לצרת חמותו או לצרת אם חמותו או לצרת אם חמיו או לצרת אחותו מאמו הנשואה לאחיו מאביו או לצרת אחות אמו או לצרת אחות אשתו או לצרת אשת אחיו מאמו שנשואה לאחיו מאביו או לצרת אשת אחיו שלא היה בעולמו או לצרת כלתו חליצה שחלץ לא עשה כלום ולא פסלה מן הכהונה ואם יש לו אחים או חולצת או מתייבמת. המיבם לצרת בתו או לאחת מכל עריות האלו בעילתו בעילת זנות ופסלה מן הכהונה ואם יש לו אחים חולצת ולא מתיבמת. וכולן אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילונית צרותיהן מותרות. (שם יב:) כי אתא רבין א"ר יוחנן אחת צרת ממאנת ואחת צרת אילונית ואחת צרת מחזיר גרושתו כולן מותרות.
הלכות גדולות · סימן כ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
