הלכות גדולות · סימן כ״ו, ב׳

(יומא יא.) ת"ר בשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי עיירות ואחד שערי מדינות וחצירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר ביתך מה ביתך לדירה אף כל העשוי לדירה יצאו אלו שאין עשויין לדירה יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה תלמוד לומר ביתך מה ביתך העשוי לכבוד אף כל העשוי לכבוד יצאו אלו שאינן עשויין לכבוד יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות ת"ל ביתך מה ביתך שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהן קודש. ובתי כנסיות ובתי מדרשות נמי איקרו מקדש (מגילה כח.) דכתיב והשמותי את מקדשיכם. (מנחות לג.) אמר רב יהודה אמר שמואל מזוזה מצוה להניחה בתחלת שליש העליון (שם לב:) ואמר רב יהודה אמר שמואל בתוך חללו של פתח. (שם לג:) אמר רבה מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים מאי טעמא רבנן אמרי כדי שיפגע במצוה מיד רב חנינא מסורא אמר כי היכי דתינטריה. (שם לד.) ועצוה להניחה בשקוף דימין כד עייל מיעל שנאמר על מזוזות ביתך ביאתך מן הימין וכתיב ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך והני עילי בפתחא ברא אבל ביתא דאית ליה תרין בבי ומיכווני להדדי ולא ידיע סיפי גואי בהי גיסא מחתינן (שם לג.) אזלינן בתר היכא דמחית צינורא. א"ל ריש גלותא לרב נחמן קבע לי מזוזתא א"ל לוקמו להו דשי דאידע דאמר רב יהודה אמר שמואל במזוזה הלך אחר היכר ציר. (שם לב:) מזוזה שתלאה במקל פסולה מזוזה שאינה משורטטת פסולה (יומא יא:) מזוזה נוהגת באנשים ובנשים בגדולים ובקטנים (שם לג:) חקק בכותל והרחיק טפח ונתנה הרי זו כשרה יתר מכן פסולה. (שם לב:) חקק במקל ונתנה פסולה נתנה בשפופרת תלאה אחר הדלת והמזוזה רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל בית חדש כיון שגמרו חייב במזוזה וביתא דקביע בה מזוזתא הקב"ה מנטר ליה (שם לג:) דא"ר חנינא בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בו"ד מלך מבפנים ועבדיו משמרין אותו מבחוץ אבל הקב"ה אינו כן ישראל מבפנים והקב"ה משמרן מבחוץ שנאמר ה' צלך על יד ימינך.