הלכות גדולות · סימן כ״ד, ג׳

(שם כח.) ת"ר בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין ואין ניאותין בהן ואין מטיילין בהן ואין נכנסין בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים ומכבדין אותן ומרבצין אותן א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים מפני עגמת נפש ועוד א"ר יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין בתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא שנאמר והשמותי את מקדשיכם בקדושתן יהו אף כשהן שוממין עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש. (מגילה כט.) מאי קפנדריא אמר רבא קפנדריא כשמה מאי כשמה אמר רב חנא בר אדא משמיה דרב סמא בריה דרב מארי כמאן דאמר אדמקיפנא אידרי איעול בהא. א"ר אבהו ואם היה שביל מעיקרו מותר. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הנכנס לבית הכנסת שלא לעשות קפנדריא מותר לעשותו קפנדריא. א"ר אבהו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מצוה לעשותו קפנדריא שנאמר ובבא עם הארץ וגו'. (ברכות סב:) תנא לא יכנס אדם להר הבית במקל שבידו ובמנעלו שברגליו ובפונדתו המופשלת לאחוריו ובמעות הצרורות לו בסדינו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר ממנעל ומה מנעל שאין דרך בזיון כך רקיקה שדרך בזיון לא כ"ש. רבי יהודה אומר הרי הוא אומר כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק ומה שק שאינו מאוס ולפני מלך בשר ודם כך רקיקה שמאוסה ולפני מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה. אמר רב ביבי א"ר יהושע בן לוי כל הרק בהר הבית כאלו רק בבבת עינו שנא' והיו עיני ולבי שם כל הימים.