הלכות גדולות · סימן כ״ד, א׳

(סוטה לט.) אמר רבה בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר ואפילו בדבר הלכה שנאמר ובפתחו עמדו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה שנא' והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו ולא ענו עוד רבי זירא אמר רב חסדא מהכא ואזני כל העם אל ספר התורה. (ברכות ח.) רב ששת מהדר אפיה וגרית אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו והני מילי דאיכא עשרה דצייתין לספר תורה אבל ליכא עשרה דצייתין לא. (ברכות ה.) א"ר לוי בר חמא א"ר שמעון בן לקיש מאי דכתיב עלה אלי ההרה והיה שת ואתנה לך את לוחות וגו' לוחות האבן זו מקרא והתורה זו משנה והמצוה כמשמעה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה תלמוד מלמד שכולן נתנו לו למשה בסיני. (ברכות ח.) אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחת א"ר אמי מאי דכתיב ועוזבי ה' יכלו זה המניח תפר תורה כשהוא פתוח ויוצא. רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא. בעי רב פפא בין פתוקא לפתוקא מאי תיקו וכל תיקו דאיתורא לחומרא ולא נפיק. אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר רבי אמי לעולת ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבון. ואמר רב הונא בר יהודה א"ר מנחם א"ר אמי כל המשלים פרשיותיו עת הציבור שנית מקרא ואחד תרגום מאריכין לו ימיו ושנותיו. (מגילה לב.) אמר רבי שפטי' א"ר יוחנן הגולל תפר תורה יעמידנו על התפר תניא נמי הכי הגולל תפר תורה גוללו כנגד התפר. ואמר רבי שפטי' אמר רבי יוחנן הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ ואין גוללו מבפנים וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים ואין מהדקו מבחוץ. ואמר רבי שפטי' אמר ר' יוחנן עשרה שקראו בתורה גדול שבכולן גולל ספר תורה דאמר רבי יהושע בן לוי עשרה שקראו בתורה הגולל מהם ספר תורה נוטל שכר כלום שכר כולם ס"ד אמר אביי נותנין לו שכר כנגד כולם א"ר פרנך א"ר יוחנן כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום ערות ס"ד אמר רבי זירא נקבר ערום בלא מצות בלא מצות ס"ד אמר אביי נקבר ערום בלא אותה מצוה. אמר רבי ינאי בר בריה דרבי ינאי תבא משמיה דרבי ינאי רבה מוטב תגלל המטפחת ואל יגלל ספר תורה. תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין מענינו של יום הלכות פתח בפתח הלכות עצרת בעצרת הלכות החג בחג. (ברכות מה.) אמר רב חנין בר רבא מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנא' גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו. אמר רבי שמעון בן פזי מנין למתרגם שלא יגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול ממשמע שנא' יעננו איני יודע שבקול מה ת"ל בקול בקולו של משה. תניא נמי הכי אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא ואם אין המתרגם יכול להגביה קולו כנגד הקורא ימעט הקורא קולו ויקרא. (סוטה לט:) ואין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הציבור ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכלה פסוק מפי הקורא ואין הקורא רשאי להתחיל בפסו' אחר עד שיכל' תרגו' מפי המתרג' ואין שליח ציבור רשאי להפשיט את התיב' בפני הציבור מפני כבוד הציבור. א"ר יהושע בן לוי אין הציבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תור' ושמואל אמר עד שיצא ולאפליגי הא דאיכא פיתחא אחרינא והא דליכא פיתחא אחרינא. (מגילה לב.) אמר עולא מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע לתורגמן כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. (מגילה כג:) אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב ואין אומר ברכת אבלים וחתנים ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה (שם כא:) ואין פוחתין מעשרה פסוקין בבית הכנסת לבר מן פוריא דקרינן תשעה פסוקי מן ויבא עמלק עד וישמע יתרו וידבר עולה מן המנין והאחרון קורא ארבעה. והקורא בתורה (שם לב.) בתחלה פותח ספר תורה ורואה את הפסוק ואח"כ מברך וקורא. (שם כב.) ולא יפחות משלשה פסוקין ופרשה שהיא ששה פסוקין קורין אותה שניה ושל חמשה קורא אותה אחד ושל שמונה קורין אותה שנים חוץ מפרשת ראש חודש שכהן קורא שלשה ולוי חוזר וקורא פסוק שלישי וקורא שלשה ושלישי קורא עד ובראשי חדשיכם ורביעי קורא את כולה וכשם שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקין כך אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין. (שם כד.) קטן קורא בתורה ומתרגם ומפטיר בנביא ומתרגם אבל אין פורס על שמע עד שיהא בן שלש עשרה שנה ויום אחד ויביא שתי שערות ואין מוציא רבים ידי חובתן לא לפרס על שמע ולא לברך ברכת המזון ולא לקרות מגילה ולתקוע שופר ולקדש לבני ביתו בלילי שבת ובלילי ימים טובים ולומר הגדה בלילי פסחים ולהדליק נר של חנוכה עד שיהא בן שלש עשרה שנה ויום אחד ויביא שתי שערות וכן החרש והשוטה (ר"ה כט.) זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אין מוציא אחרים ידי חובתן. (ברכות מז:) ולהשלים לתפלה ולברכת המזון אם קטן פורח הוא משלימים עליו ומזמנין עליו ואיזהו קטן פורח מבן שתים עשרה ועד בן י"ג ואע"פ שלא הביא שתי שערות והוא שיודע למי מברכין. (חולין כד:) אבל אינו עובר לפני התיבה ואין נושא את כפיו עד שיתמלא זקנו. (מגילה כד.) פוחח פורס על שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה (ואינו מפטיר בנביא) ואינו עובר לפני התיבה ואין נושא את כפיו: (גיטין נט.) ואלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשין ואחריו לוי ואחריו ישראל ואם אין שם כהן קורא הגדול שבציבור ואם יש שם כהן ואין שם לוי קורא כהן שקרא ראשון. (גיטין ס.) שלחו ליה בני גלילאה לרבי חלבו אחריהם מי קורין לא הוי בידיה אתו שיילוה לרבי יצחק נפחא אמר להו אחריהם קורין תלמידי חכמים הממונין פרנסין על הציבור ואחריהן תלמידי חכמים שראויין למנותן פרנסין על הצבור ואחריהם בני ת"ח שנתמנו אבותיהם פרנסין על הציבור ואחריהם ראשי כנסיות וכל העם. (מגילה כא.) בשני ובחמישי ובשב' במנח' ובחנוכ' ובפורי' ובתעניות קורין שלשה אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא חוץ מתשע' באב שאם בא להפטיר מפטיר באסוף אסיפם בחולו של מועד ובראשי חדשים קורין ארבעה אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא. ביום טוב קורין חמשה ביום הכפורים ששה ובשבת שבעה אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם ומפטירין בנביא ואין המפטיר עולה למנין חמשה ששה ושבעה (מגילה כג.) מפני שאמרו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה כדי לעשות סייג לתורה (שם לא:) וממקום שפוסק בשבת שחרית משם מתחיל במנחה בשני ובחמישי ושבת הבאה (שם כט.) ומפסיקין לראשי חדשים ולחנוכ' ולפורים ולתעניות ולמעמדות וליום הכפורים ואין חוזרין אלא לסדר פרשיות כיצד במנחה ביום טוב שחל להיות בשבת וכן שני וחמישי שמר"ה ועד סוכות אין קורין בסדר ימים טובים אלא בסדר פרשיות וכן במנחה ביו"ט שחל להיות בשבת קורין בזאת הברכה וכן לפני הפסח ולפני עצרת ולפני ראש השנה קורין בסדר פרשיות.