הלכות גדולות · סימן כ״א, ח׳

(שם כא:) תנו רבנן אבל כל שלשה ימים בא ממקום קרוב מונה עמהם ממקום רחוק מונה לעצמו מכאן ואילך אפילו בא ממקום קרוב מונה לעצמו רבי שמעון אומר אפילו בא בסוף שביעי ממקום קרוב מונה עמהם והוא שבא ומצא גדול הבית בתוך הבית טו וכמה מקום קרוב עשרה פרסי סאגיא דחד יומא כיון דאלו שמע ביומא קמא הוה מצי מייתי כמה דהוה איתיה מעיקרא דמי (שם כב.) והלכתא כרבי שמעון דאמר אפילו ביום שביעי ממקום קרוב מונה עמהם ואע"ג דליכא טו גדול הבית. איבעיא להו הלך גדול הבית לבית הקברות מהו ת"ש דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן אפי' הלך גדול הבית לבית הקברות סמיך עלייהו ומונה עמהן והתניא מונה לעצמו לא קשיא הא דאתא בגו תלתא והא דאתא לבתר תלתא אתא בגו תלתא יומי מונה עמהן ואפילו בא ממקום רחוק לבתר תלתא יומי נמי אם בא ממקום קרוב מונה עמהם כר' שמעון דאמר אפילו בא ביום שביעי ממקום קרוב מונה עמהן ממקום רחוק מונה לעצמו אמר להו רב לבני הצלבוני אתא בגו תלתא יומי נימני בהדייכו לבתר תלתא יומי נימני לנפשיה והלכתא היכא דנפק שכבא מקמי פניא אי נמי מן מתא למתא ולא אסתתם הגולל אלא בליליא הנך דאיתנהו בביתא מנו מעידנא דאיכסי שכבא מנייהו הנך דבהדי שכבא מני מעידנא דאיסתתם הגולל. ואי איתיה לגדול הבית בביתא הנך נמי דאיכא בהדי שכבא סמכי על גדול הבית ומנו בהדיה אבל איתיה לגדול הבית בהדי שכבא מנו הנך דאיכא בביתא לנפשייהו ומאן דאיכא בהדיה דשכבא מני לנפשייהו (מו"ק כב.) דאמר להו רבא לבני מחוזא אתון דלא אזליתי בתר ערסא מכי מהדריתו אפייכו מן בבא דאבלא אתחילו ומנו. באתה לא שמועה ביום שלשים הרי היא כשמועה קרובה ונוהגת שבעה ושלשים והני מילי בחול אבל בשבת (שם כ:) כדתני אדא דמן קיסרי קמיה דרבי יוחנן. אמר רבי יוסי ברבי אבין באתה לו שמועה קרובה בתוך הרגל ולמוצאי הרגל נעשית רחוקה נעשה כמי שלא שמע אלא לאחר הרגל ואינה נוהגת אלא יום אחד. תני אדא דמן קיסרי קמיה דרבי יוחנן באתה לו שמועה קרובה בשבת ולמוצאי שבת נעשית לו רחוקה עולה לו ואינה נוהגת אלא יום אחד ואפילו שמועת אביו ואמו. והלכתא יום שלשים בחול כיום שלפניו בשבת כיום שלאחריו.