(שם) תנו רבנן חולה שמת לו מת אין מודיעין אותו שמא תטרף דעתו ואין מקרעין לו ומשתקין את הנשים מלפניו ומקרעין לקטן מפני עגמת נפש וקורע על חמיו ועל חמותו מפני כבוד אשתו אמר רפרם בר פפא תאנא באבל רבתי אבל אל יניח תינוק בתוך חיקו שמא ירגילנו לידי שחוק ונמצא מתגנה על הבריות. ת"ר אבל כל שבעת הימים חייב בכסוי הראש ובכפיית המטה ואין מברין אותו אלא על מטות כפויות. ת"ר ההולך לבית האבל אם לבו גס בו יברהו על מטה כפויה ואם לאו יברהו על מטה זקופה. רבא אתיליד ביה מילתא על לגביה אבא בר מרת דהוא אבא בר מניומי רבא זקיף אבא בר מרת כפי אמר כמה לית ביה דעתא בהאי מרבנן.
הלכות גדולות · סימן כ״א, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.