(מו"ק יז:) ת"ר כשם שאמרו אסור לגלח במועד כך אסור ליטול צפרנים דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר וכל שלשים יום אסור בתספורת אחד ראשו ואחד זקנו ואחד כל שער שיש בו וכשם שאמרו אסור לגלח בימי אבלו כך אסור ליטול צפרנים בימי אבלו דברי ר' יהודה ורבי יוסי מתיר והאשה מותרת בנטילת שער לאחר שבעה. אמר עולא הלכה כרבי יהודה באבל והלכה כרבי יוסי במועד ושמואל אמר הלכה כרבי יוסי בזה ובזה דאמר שמואל הלכה כדברי המקיל באבל ולא שנא דיד ולא שנא דרגל. (שם יח.) והלכתא בימי אבלו בגנוסטרי אסור בשינים מותר לאחר שבעה בגנוסטרי מותר. אמר רב יהודה אמר רב זוג בא מחמתן לפני רבי ומר זוטרא מתני זוג בא מחמתן לפני ר' ובקשו ממנו צפרנים והתיר להם ואם בקשו ממנו שפה היה מתיר להם ושמואל אמר אף בקשו ממנו שפה והתיר להם. שפה מזוית לזוית הנחה כל שמעכבת אמר ר' אמי ובשפה נמי כל שמעכבת אמר רב נחמן לדילי כל שהו נמי כשפה המעכבת דמי לי והני מילי בתוך שלשים אבל בשבעת ימי אבלו אסור וכן הלכה לענין אבלות.
הלכות גדולות · סימן כ״א, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.