הלכות גדולות · סימן י״ז, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(ר"ה לב.) סדר ברכות של ראש השנה שליח צבור אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת השם ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים. ת"ר מנין שאומר אבות שנאמר הבו לה' בני אלים ומנין שאומר גבורות שנאמר הבו לה' כבוד ועוז ומנין שאומר קדושות שנאמר הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קודש. ומנין שאומר מלכיות זכרונות ושופרות שנאמר ותקעתם בחצוצרות והיו לכם לזכרון וגו' שאין ת"ל אני ה' אלהיכם מה ת"ל אני ה' אלהיכם זה בנה אב כל מקום שנאמרו מלכיות יהא הזכרת השם עמהן. (ספרי בהעלותך) רבי נתן אומר ותקעתם בחצוצרות אלו שופרות והיו לכם לזכרון אלו זכרונות אני ה' אלהיכם אלו מלכיות אם כן מה ראו חכמים לומר מלכיות ואחר כך זכרונות ושופרות אלא המליכהו עליך תחלה ואחר כך בקש ממנו שיזכר לך. ובמה בשופר של חירות שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר וגו'. אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות ומעשרה שופרות ואם אמר שלש שלש יצא רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש מכולן יצא כנגד תורה נביאים וכתובים ואמרי כנגד כהנים לוים וישראלים. אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן בן נורי. מתחיל בתורה ואומר ככתוב בתורה בכתובים ואומר ככתוב בדברי קדשך ומסיים בנביא ואומר ככתוב על יד נביאך. (שם לה.) והלכתא כיון שאמר בתורתך כתיב שוב אינו צריך. (שם לב:) ואין מזכירין זכרון ומלכות ושופר של פורענות זכרון כגון ויזכר כי בשר המה. מלכות כגון חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואע"ג דאמר רב נחמן כל כי האי ריתחא לירתח הקב"ה עלן ולפרוקינן אפילו הכי אדכורי ריתחא בריש שתא לאו אורח ארעא. שופר כגון תקעו שופר בגבעה. ואם בא להזכיר זכרון ומלכות ושופר של פורענות של אומות העולם מזכיר זכרון כגון זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים. מלכות כגון ה' מלך ירגזו עמים וכגון ה' מלך גאות לבש ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו. שופר כגון ה' אלהים בשופר יתקע וכתיב ה' צבאות יגן עליהם. ואין מזכירין זכרון יחיד ואפילו לטובה כגון זכרה לי אלהי לטובה וכגון זכרני ה' ברצון עמך. העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה במוסף מתקיע ובשאר ימים טובים בשעת ההלל הראשון מקרי את ההלל. מדקאמר בשעת הלל מכלל דבראש השנה לא אמרינן הלל ויחיד צריך למימר בריש שתא מלוך על כל העולם כלו בכבודך וכו'.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.