הלכות גדולות · סימן ט״ו, ז׳

(שם ט.) (פסק) ואסור להסתפק מעצי סוכה כל שבעה דאמר רב ששת משום ר' עקיבא ממן לעצי סוכה שאסורין כל שבעה ת"ל חג הסכות תעשה לך שבעת ימים ותניא רבי יהודה בן בתירא אומר מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה ת"ל חג הסכות שבעת ימים לה' מה חג לה' אף סוכה לה'. ולא מיבעיא דעצי סוכה דאסיר לאיסתפוקי מנייהו אלא אפי' תלא בה מיגדי נגד בה מאני אדעתא לאשפורא אסיר ליה לאיסתפוקי מינייהו (שם י.) דתנו רבנן סיככה כהלכתה ועיטר' בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים ורמונים ואפרסקין פרכילי ענבים ועטרות של שבלים יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהם עד מוצאי יו"ט האחרון של חג ואם התנה עליהם הכל לפי תנאו (ביצה ל:) והוא דאמר איני בודל מהן כל בין השמשות דאכתי לא חל עלייהו קדושה. עיטורי סוכה שנתלו בשבת אסורין באכילה ואסורין לטלטלן ממקומן נפלו ביום טוב אסורין באכילה ומחזירים ולמה אסורין באכילה מפני שהוקצו למצוה אבל אם התנה עליהם מתחלה בשעה שתלה אותן ואמר כשארצה אטול מהן הרי זה מותר. תני בתוספתא (ביצה פ"ג) אין נוטלין עצים מן הסוכה ואפילו ביום טוב האחרון של חג ואם אמר כל זמן שארצה אטול הרי זה מותר. (סוכה כז.) רבי אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכ"א אין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד. מאי טעמא דרבי אליעזר אמר קרא בסכות תשבו שבעת ימים תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום ואחת בלילה אף ישיבת סוכה נמי אחת ביום ואחת בלילה ורבנן כדירה מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל אף סוכה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל אי הכי אף לילי יום טוב הראשון נמי אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק נאמר חמשה עשר בחג המצות ונאמר חמשה עשר בחג הסוכות מה להלן לילי יו"ט הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילי יום טוב הראשון חובה מכאן ואילך רשות והתם מנלן דכתיב בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה והלכתא כרבנן. ועוד אמר רבי אליעזר מי שלא אכל בלילי יום טוב הראשון ישלים בלילי יום טוב האחרון וחכמים אומרים אין לדבר תשלומין ועל זה נאמר מעות לא יוכל לתקון וגו'. (שם ע"ב) רבי אליעזר אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה ואין עושין סוכה בחולו של מועד וחכמים אומרים יוצאין מסוכה לסוכה ועושין סוכה בחולו של מועד מאי טעמא דרבי אליעזר אמר קרא חג הסוכות וגו' סוכה הראויה לשבעה בעינן ורבנן ההוא מאי קאמר רחמנא עשה סוכה לשם חג והלכה כרבנן. ושוין שאם נפלה במועד שחוזר ועושה בחולו של מועד. רבי אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביו"ט הראשון של חג בלולבו של חבירו דכתיב ולקחתם לכם משלכם כך אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בסוכתו של חבירו וחכמים אומרים אף ע"פ שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו אבל יוצא בסוכתו של חבירו שנא' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל כולן ראויין לישב בסוכה אחת והלכה כרבנן: