(פסק) שמעת מינה יחיד דמצלי לחודיה דלאו בי עשרה ביומא דקארו ביה ציבורא הלילא ולא גמרו כגון ראש חודש וחולו של מועד קארי הלל ומברך תחלה וסוף כבי עשרה דהא לא קרינן ציבור אלא לכולהון ישראל. (שם ב.) ר' יהודה אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון במוספין מזכיר גבורות גשמים הראשון בשחרית אינו מזכיר ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר וכיון שפסק מלהזכיר גבורות גשמים פסק מלשאל בברכת השנים. (שם ד:) א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה: (שם י.) בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו. א"ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל.
הלכות גדולות · סימן ט״ו, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.